טל ניצן
ילידת יפו, משוררת ומתרגמת, עורכת את סדרת "לטינו" לספרות היספאנית (הקיבוץ המאוחד). זכתה בין השאר בפרס היצירה למתרגמים, הפרס למשוררים בתחילת דרכם, פרס שר התרבות לספרי ביכורים, פרס אקו"ם לשירה ופרס ברנשטיין לשירה. ערכה את האנתולוגיות זהב החוסר-כל ופעמון הפרא לשירה לטינו-אמריקנית, ואת האנתולוגיה בעט ברזל לשירת מחאה עברית. ספריה: דומסטיקה, ערב רגיל וקפה השמש הכחולה.

דלתות הרבה וטלטלה

"But ah! thought kills me, that I am not thought,

To leap large lengths of miles when thou art gone"
(W. Shakespeare, Sonnet XLIV)

אֲנִי דּוֹמֶה לַמְמָאֵן לְהִתְנַחֵם עַל חֲתוּלוֹ –
זֶה הֶעָנֹג, הַנְּסִיכִי שֶׁבַּחַיּוֹת,
בְּעוֹד נִדּוֹן הוּא לִתְחוּמֵי בֵּיבָר תָּפֵל שֶׁכָּל-כֻּלּוֹ
הוֹמֶה חַיּוֹת מְגֻשָּׁמוֹת, אֱוִילִיּוֹת.


חֲתַלתְּוּלָה שֶׁאָז הִגַּשְׁתִּי כְּמִנְחַת פְּרֵדָה מָרָה,
תְּחִנָּה סִיאָמִית אַחֲרוֹנָה – וְאָז אֵלֵךְ,
וְתַרְעֻמְתָּהּ (עוֹדִי שׁוֹמֵעַ) מוּל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה
עַל אַחֲרִית אַהֲבָתֵנוּ בְּחַדְרֵךְ.


הַיּוֹם, מִקֵּץ דְּלָתוֹת הַרְבֵּה וְהֶעְדֵּר וְטַלְטֵלָה,
מַה לִּי לָשֵׂאת קוֹלִי כְּמוֹתָהּ בִּיְלָלָה:
הֵן בְּעוֹלָם שֶׁרַק נָתַן אֶת שֶׁבִּקַּשְׁתִּי – נְדוּדִים –
גַּעְגּוּעַי וּמֶרְחַקֵּךְ הָיוּ לִי בַּיִת יְחִידִי.


מתוך דומסטיקה, עם עובד, 2002