שירה

שוטה עצמי לדעת

מְטַפֶּסֶת עַל גִּבְעוֹת הָאִי הִגָּיוֹן. מַחְשְׁבוֹתַי תּוֹפְחוֹת לִמְמַדֵּי עֲנָק, לְטַחֲנוֹת הָרוּחַ – שַׁבְשֶׁבֶת מְשַׁטָּה בִּלְשׁוֹנִי הַשְּׁלוּפָה לְהָסִיר אֶת קִלְלַת הַזַּעַם. כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכִּי אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאָה. עֵין-חֲלוֹם סַהֲרוּרִית. הָיָה אוֹ לֹא הָיָה? אֵיךְ...

שלושה שירים

בשל כובד האחריות בְּשֶׁל כֹּבֶד הָאַחֲרָיוּת הָרוֹבֶצֶת עָלַי אַלְעִיג אֶת הַמַּצָּב חֲמוּר הַסֵּבֶר, הַמְכֻפְתָּר וְאַלְבִּישׁוֹ בִּבְגָדִים לוֹחֲצִים שֶׁאֵין לָהֶם מָנוֹס מִלְהִבָּקַע מוּל עֵינֵנוּ. יִהְיֶה זֶה מְדֻיָּק מְאוֹד...

הרחובות הרוויחו את שלוותם

הָרְחוֹבוֹת הִרְוִיחוּ אֶת שַׁלְוָתָם, הַשִּׁכּוֹרִים וְהַכְּלָבִים אֵינָם. גַּם הַמַּפְגִּינִים עָזְבוּ אוֹתָם הַמַּזִּיקִים נְצוּרִים עַכְשָׁו. בְּרוּכִים הַבָּאִים לְעוֹנַת היִיחוּם שֶׁל נַיָּדוֹת הַמִּשְׁטָרָה. קְרִיאוֹתֵיהֶן עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בַּמַּהֲלָךְ סִימְפוֹנִי שֶׁל אַזְהָרָה. בֵּית הַכְּנֶסֶת...

על ספו של יום

הָרְצִיפִים הוֹמִים. סַבָּלִים צוֹוְחִים אֶת יוֹמָם כֹּבֶד חַיֵּינוּ עַל כְּתֵפָם. בְּיָדָם לָתֵת אוֹת לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. הסְפִינוֹת צוֹפְרוֹת אַךְ הַמַּסָּע מִתְעַכֵּב. יֵשׁ הַמִּשְֹתָּרְכִים אַחֲרֵי הַתְּנוּעָה הַגְּדוֹלָה, מְסַמְּנִים...

ישיבת ממשלה מנומנמת, קלילות

ישיבת ממשלה מנומנמת מֵרֹב שִׁעֲמוּם הִתְחַלְתִּי לִרְשֹׁם אֶת חֲצִי הַמַּעְגָּל שֶׁל הָאָלֶף דַּק אַף מֵחוּט הַשַּׂעֲרָה אַךְ הוֹלֵך וּמִתְעַבֶּה עִם הַיְרִידָה שְׂמֹאלָה. כְּשֶׁעוֹד הָיִיתִי בַּשְׁלִישׁ...

מסע העוני

עֹנִי מִצְטַיֵּר הֵיטֵב רַק בְּמִלִּים הֲפוּכוֹת לַעֲלוֹת אֵלָיו קָשֶׁה לָרֶדֶת קַל אַךְ מְאַבֵּד אֶת הַתְּשׁוּקָה לִהְיוֹת בּוֹ כַּנִּדְרָשׁ עוֹלֶה הַרְבֵּה לָנוּעַ בּוֹ הוֹפֵךְ מַסָּע לְאֶלֶף כִּוּוּנִים מִשְׁעוֹל אֶחָד. עֹנִי...

וודקה, פור ג’ואיש אימיגרנטס

אֲנִי קָסַנְדְּרָה וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁטְּרוֹיָה תִּפֹּל אֲנִי הוֹלֶכֶת בִּרְחוֹבוֹת תֵּל אָבִיב וּמַבָּטִי מְלַטֵּף אֶת הַחֲנוּיוֹת וְאֶת בָּתֵּי הַקָּפֶה אֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת בִּירוּשָׁלַיִם וְרַק מִבְנֵי הָאֶבֶן הַכְּבֵדִים מַחֲזִיקִים...

שריקות

הִיא רָצָה כָּל הַלַּיְלָהתָּרָה אַחַר מָקוֹם חַמִּיםרַק לְרֶגַע לָנוּחַהָיָה לָהּ קַר, אוֹי.אוּלַי אֵצֵא לְהָבִיא לָהּ פּוּךְ?הַלַּיְלָה הֶעֱמִיקוְהִיא עֲדַיִן מִתְרוֹצֶצֶת, מְחַפֶּשֶׂתרַק לְרֶגַע לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ קַר לָהּ, אוֹי.שֶׁאַגִּישׁ כּוֹס תֵּה? חַיָּלֵי גֶּשֶׁם הֵבִיאָה עִמָּהּטוֹרְחִים לְגַלּוֹת אֵשׁהָאָח מְקֻלְקֶלֶתכִּמְעַט קָפְאוּ פְּתִיתִיםאוּלַי, אוּלַי אֶגַּשׁ...? הֶעֱמַקְתִּי לַחְפֹּר בִּמְעָרַת הָפּוּךְ הִדְלַקְתִּי אָטַמֵי אָזְנַיִם וָלֵברֶגַע זָחַלְתִּי לְהָכִין לִי כּוֹס תֵּה מְדֻבְשֶׁנֶתוּמִהַרְתִּי לְהִקָּבֵר בָּחוֹר הַשָּׁחֹר שֶׁלִּיאֶת הָאֱמֶת אַגִּיד... פָּחַדְתִּי. פָּחַדְתִּי שֶׁתִּבְלַע אוֹתִיכָּכָה רֵיחָנִית, רוּחָנִית...אֶל חוֹר עָמֹק תַּשְׁלִיךְ אוֹתִיצַעֲקוֹתַי לֹא יִשָמְעוּגַּם לֹא שְׁרִיקוֹתַיאֶהֱפֹךְ כֻּלִּי לִפְתִית מְשֻׁלַּג מִקְפָּא אֲטָמִים.וְלֹא תִּהְיֶה עוֹד אֵשׁ בָּאָח הַקְּלוֹקֶלֶתלֹא מְעָרָה, וְלֹא פּוּךְגַּם לֹא כּוֹס תֵּהלִימוֹן אֲפִלּוּ לֹא יִזְרְקוּ לִיוּמֵעַל הַמְּעָרָה מַעְגָּלִים יְטוֹפְפוּ חַיָּלִים  פְּתִיתִים פְּתִיתִים אַטָמֵי אֱנוֹשׁ קְפוּאִיםבִּבְרָק כִּידוֹנֵיהֶםיְהַבְהֲבוּ מוּלִי יִתְרַעֲמוּ קָרִיר כָּאן...בְּעֹמֶק הַשְּחֹר. וְאוֹתָהּ רוּחַ, בִּשְׁרִיקָה תִּגְלֹשׁ כּוֹעֶסֶתמִתְרוֹצֶצֶתזְרוֹעַ אֵלַי תִּשְׁלַחאֲרֻכָּה אֲרֻכָּה תַּבִּיט בִּי כְּמוֹ מְקָרֵרלֹא תֹּאמַר מִלָּהאֲפִלּוּ לֹא תִּצְבֹּט קֶרַחתִּקְרַב אֵלַי עוֹדחָרִיץ בִּי תַּבִּיטתָּנִיף אוֹתִי עַד לַשָּׁמַיִםתִּקְרֹץ לַעָנָןחוֹר לָבָן יִּפָּתַּחנוֹצֵץמְלֻבָּןזֶהוּ זֶה.נִבְלַעְתִּי.מֵאָז אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת דָּבָר. תצלום: אריאל נשרי

צ’צ’ה

בַּחֲצַר בֵּיתוֹ שֶׁל צֶ'צֶ'ה צָחַקְנוּ עַד שֶׁהַבֶּטֶן כָּאֲבָה מֵרִצּוּדָיו בַּמִּגְבַּעַת הַחֲצִי דְּהוּיָה וּבַשָּׂפָם שֶׁהָיָה רַק לוֹ, לְצַ'פְּלִין וְלַהוּא שֶׁאֵין לִנְקֹב בִּשְׁמוֹ. כָּךְ עָזַרְנוּ לוֹ לִשְׁכֹּחַ שֶׁפַּעַם...

לאכול את הנעליים שלך

"אַתָּה מְפֻטָּר" אַחֲרֵי גִּיל אַרְבָּעִים הַמִּלִּים כְּבָר לֹא זָזוֹת מַהֵר כְּמוֹ פַּעַם אַתָּה מְגַלֶּה שֶׁלַּשְּׂרוֹכִים יֵשׁ טַעַם טָעִים יוֹתֵר מֵהַסּוּלְיוֹת בַּאֲרוּחָה, אַתָּה מְחַקֶּה אוֹתוֹ וְהִיא צוֹחֶקֶת, הִיא עֲדַיִן...