שלושה שירים

בשל כובד האחריות

בְּשֶׁל כֹּבֶד הָאַחֲרָיוּת הָרוֹבֶצֶת עָלַי

אַלְעִיג אֶת הַמַּצָּב חֲמוּר הַסֵּבֶר, הַמְכֻפְתָּר

וְאַלְבִּישׁוֹ בִּבְגָדִים לוֹחֲצִים

שֶׁאֵין לָהֶם מָנוֹס מִלְהִבָּקַע מוּל עֵינֵנוּ.

יִהְיֶה זֶה מְדֻיָּק מְאוֹד מִצִּדִּי לְנַפֵּחַ כָּל נָתוּן

בַּכְּפוּלָה שֶׁל מִסְפָּר הַכְּבָשִֹים

שֶׁהִצְלִיחוּ לַחְדֹּר לִתְחִלַּת חֲלוֹמִי.

לְמַעַן הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶהְיֶה מְתַעֵד נֶאֱמָן

שֶׁל מְצִיאוּת יָמַי אִם אֶקְפֹּץ מִמֶּנָּה

קָדִימָה וַאֲחוֹרָה בַּזְּמַן

וּבְתִקְוָה שֶׁאֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ –  גַּם לַצְּדָדִים.

כָּעֵת הַכְּלִי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר לַאֲמִירַת הָאֱמֶת

הוּא הַסְּמַרְטוּט הַמְטַשְׁטֵשׁ

אֶת קַוֵּי הַתְּמוּנָה שֶׁטֶּרֶם יָבְשׁוּ.

דיוקן עצמי עם נוף וסדר יום

אֶל הַפֶּלֶג הַקָּרִיר, אֶל הַפֶּלֶג הֶעָנֹג

אֶצְעַד בֵּין עֲלֵי כּוֹתֶרֶת מְטֻלָּלִים

לֹא לִפְנֵי שֶׁהִקְדַּמְתִּי אֲחֵרִים בְּשֵׁשׁ פְּסִיעוֹת לְפָחוֹת

וְהֶעֱרַמְתִּי עֲלֵיהֶם לְפֶתַע –

לְפִיתָה וּפִתּוּל שֶׁלֹא כְּתוּבִים בְּשׁוּם מָקוֹם.

עַל מְעִילִי הַפָּרוּשׂ אַאֲזִין לַפִּכְפּוּךְ הֶעָדִין,

לַפִּכְפּוּךְ הַתָּכֹל בְּלִוְיַת צִיּוּצָהּ שֶׁל צִפּוֹר צְהֻבַּת כָּנָף

רַק אִם אוֹתָה עֵת יְמִינִי תְּנַצַּח בְּשַׁלַּט-רָחוֹק

עַל פְּעֻלַּת הַסָּחָה מִמַּהֲלַךְ הַפְרֵד וּמְשֹׁל.

הוֹ, כַּמָּה תַּרְשִׁימֵי זְרִימָה עַל רַעֲמֵי הַשְׁלָכוֹתֵיהֶם

כְּבָר מִתְעַנְּפִים בְּמֹחִי

כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַחֲלִיק שָׁם בִּשְׂמֹאלִי אֶל פִּי אֲהוּבָתִי,

וְלוּ פַּעַם אַחַת, עֵנָב אָדֹם,

עֵנָב מָלֵא וּמַבְרִיק.

מְהַנְדֵּס קוּנְדֵּס

מְהַנְדֵּס קוּנְדֵּס מְחַשֵּׁב בְּדִיּוּק כַּמָּה סוּסִים

לְהַנִיס מֵהָאֻרְווֹת וְאֵילוּ קַטָּר וּקְרוֹנוֹת

בְּכָל פַּעַם לְהוֹרִיד מֵהַפַּסִּים.

יַחַד עִם צֶוֶת מֻמְחִים פִּתַּח

מַעֲרֶכֶת בַּקָּרָה אַרְצִית

הַמְאַפְשֶׁרֶת כִּוְנוּן מֵרַבִּי שֶׁל סְטִיַּת הַפִּרְחָח.

מְלֹא הַחַד-גּוֹנִי הַפְּקִידוּתִי מָחְבָּא תַּחַת הָאֲדָמָה

וְרַק גִּ’ירָפוֹת מֵעַל גֹּבַהּ נָקוּב

מֻסְמָכוֹת לְתַוֵּךְ אוֹתוֹ לָאֶזְרָח.

בְּכָל יִשּׁוּב יֵשׁ לוֹ קוֹף מְיֻמָּן

שֶׁמֻזְנָק בְּמָטוֹס מִדֵּי שְׁעָתַיִם

לְקַשְׁקֵשׁ צֶבַע אַקְרָאִי עַל עָנָן.

נָכוֹן שֶׁבְּמִנְהָל הַטֵּרוּף עָלוּל לָצוּץ

פֹּה וָשָׁם כֶּשֶׁל, אֲבָל גַּם זֶה מְתֻכְנָן.

בְּמֵעֵין דְּחִיַּת סִפּוּק מַעֲצִימַת הֲנָאָה

הוּא מַנִּיחַ לַתָּמִים וְלַמַּשְׂכִּיל

לִישֹׁן שָׁעָה נוֹסֶפֶת

בְּטֶרֶם יִכָּנֵס לַתְּמוּנָה חִדְקוֹ שֶׁל פִּיל.