נעם מדני

חֲמוֹר! חֲמוֹר! מַמְלַכְתִּי תְּמוּרַת חֲמוֹר! מָכַרְתִּי אֶת זְמַנִּי וַאֲנִי רוֹבֵץ וּמַמְתִּין שֶׁהַזְּמַן יַעֲבֹר עֶשְׂרִים שְׁנוֹת חֲמוֹר (אוּלַי שְׁלוֹשִׁים?) בְּתוֹךְ בֵּיתִי, מִתּוֹךְ בֵּיתִי. חֲמוֹר אִטִּי. מַמְלַכְתִּי מְבַצְבֶּצֶת בַּסְּדָקִים, חֲרָכִים בַּגָּדֵר, מֻקֶּפֶת עֲשָׂבִים...