לא, אני אומרת לך, לא, תמיד בטוח יותר לומר לא, לא, יצאנו מבין עלי האספידיסטרה רק כדי לגלות שלא יצאנו, כל מי שהבטיח לנו אישור התקין בתוך ראשנו מכשיר האזנה זה כבר, גם בתוך הלב כבר נשתלו אפרכסות אוזניים אחרות כי מישהו נתן לנו אישור ברור שהוא שומע הכול וסוף-סוף אנחנו לא לבד, בלילות אנחנו מוודאים שמישהו מקשיב, לא הולכים לישון לפני שווידאנו שמכשיר הציתות מחובר, המצלמה מכוונת, בפוקוס, על גופנו שתכף ינום, מוחנו מחובר לתדר הנכון לקליטה, ומי שצריך לדאוג ידאג שלא תהיה לנו הפסקת נשימה, שלא תהיה לנו הפסקת חשיבה, אף רגע לא נהיה לבד, לא, אני אומרת לך, לא, האם ראית ציפור היום, האם ראית אדם אתמול, לא אני אומרת לך, לא, מוטב שלא לראות, פילסנו את דרכנו בינות עלי האספידיסטרה רק כדי לגלות שאין לנו מקום אחר, כמה דורות לפנינו מישהו ראה ציפור ולא שרד כדי לספר על כך או על כל דבר אחר (ממה היו עשויות עיניו. ממה היו עשויות כנפיו. איך נשמע צליל אס.או.אס כששומעים אותו בפעם הראשונה ולא מבינים. כשמבינים זה מאוחר מדי) מסריו עברו אלינו כשהם מוצפנים, אנחנו מרכיבים אותם מאותות סמויים, מהבהבים, מהבהבהבהבים, בהתחלה זה רק צי.פור. כנ.פ.יים., אחר-כך בהיפוך אותיות, מה אפשר לעשות עם אותיות הפוכות: ם.י.י.פ.נ.כ., אי אפשר לעוף, כנראה שאי אפשר לזכור, שכחנו, אולי הושכחנו, שרק מי שנמצא לבד קיים, שרק מי שנמצא לבד אדם, אבל מי שהבטיח לנו אישור התקין בתוך ראשנו זה מכבר מכשיר האזנה (ממה היו עשויות עינינו, ממה היו עשויות כנפינו), כדי שלא נטעה להיבהל שאין לנו אישור כי חבל על כל רגע של בהלה כשמישהו מוכן לתת לנו אישור ברור שהוא שומע הכול ואנחנו לא לבד, לא לבד, ותכף, כך הבטיח לנו, תכף גם מישהו יאהב, יאהב אותנו, פעם.נקודה.עפה.נקודה.כאן.נקודה.ציפור., לא, אני אומרת לך, לא, אמרתי לך כבר, לא, נקודה, אחרי שיצאנו מבין עלי האספידיסטרה גילינו שאין לנו דרך לומר מילים אלא להבהב אותות שלא נדע אם מישהו יראה אבל לא זכרנו מה עוד יש לומר, אנחנו לא יודעים אם זו אמת, אם זה נכון, שפעם-פעם, עברו אלינו האותות מעט ברורים יותר, שפעם-פעם, מישהו ראה פעם אדם חופשי ידיו עפות כותב מילה אחת שטרם נכתבה שמישהו, שמישהו, שאנחנו אולי רק אם נשבור את לבנו במו-ידינו נזכה ברגע של חירות, כל עוד נותרה ולו מילה אחת שיש לכתוב.
תצלום: אריאל נשרי
