המאוים ; הציפייה ; ההוא ; שבעה-עשר הייקו

תרגום: טל ניצן 

המאוּיָם

זֹאת אַהֲבָה. עָלַי לְהִסְתַּתֵּר אוֹ לִבְרֹחַ.
כָּתְלֵי כִּלְאָהּ גּוֹבְהִים, כְּמוֹ בַּחֲלוֹם בַּלָּהָה. הַמַּסֵּכָה
הַיָּפָה הִתְחַלְּפָה, אַךְ כְּמוֹ תָּמִיד הִיא הַיְחִידָה. מַה
יּוֹעִילוּ לִי קְמֵעוֹתַי: הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה, הַשְׂכָּלָה
מְעֻרְפֶּלֶת, לִמּוּד הַמִּלִּים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ אֶת הַצָּפוֹן הַמְחֻסְפָּס
לְשִׁירַת יָמָיו וְחַרְבוֹתָיו, יְדִידוּת שַׁאֲנַנָּה, פְּרוֹזְדוֹרֵי
הַסִּפְרִיָּה, חֲפָצִים שֶׁל יוֹמְיוֹם, הַשִּׁגְרָה, אַהֲבָתָהּ
הַצְּעִירָה שֶׁל אִמִּי, צִלָּם הַצְּבָאִי שֶׁל מֵתַי, הַלַּיְלָה
הַנִּצְחִי, טַעַם הַחֲלוֹם?
לִהְיוֹת אִתָּךְ אוֹ לֹא לִהְיוֹת אִתָּךְ, כָּךְ נִמְדָּד זְמַנִּי.
כְּבָר נִשְׁבַּר הַכַּד מֵעַל לַמַּעְיָן, כְּבָר קָם הָאִישׁ לְקוֹל
הַצִּפּוֹר, כְּבָר הֶחְשִׁיכוּ הַמַּבִּיטִים בְּעַד לַחַלּוֹנוֹת,
אַךְ הַצֵּל לֹא הֵבִיא שַׁלְוָה.
זֹאת, אֲנִי יוֹדֵעַ, אַהֲבָה: כִּסּוּפִים אֶל קוֹלֵךְ, הֲקַלָּה
לְשִׁמְעוֹ, צִפִּיָּה וְזִכָּרוֹן, זַוְעַת הַחֲלוֹף.
זוֹ הָאַהֲבָה עִם הַמִּיתוֹלוֹגְיוֹת שֶׁלָּהּ, עִם כְּשָׁפֶיהָ הַקְּטַנִּים
חַסְרֵי הַתּוֹעֶלֶת. יֵשׁ פִּנַּת רְחוֹב שֶׁאֵינִי מֵעֵז לַעֲבֹר.
הַצְּבָאוֹת כְּבָר מְכַתְּרִים אוֹתִי, הָאֲסַפְסוּף.
(חֶדֶר זֶה אֵינֶנּוּ אֲמִתִּי; הִיא לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ.)
שֵׁם אִשָּׁה מַסְגִּיר אוֹתִי.
אִשָּׁה כּוֹאֶבֶת לִי בְּכָל הַגּוּף.


הציפייה

בְּטֶרֶם יְצַלְצֵל הַפַּעֲמוֹן הַנִּמְהָר
וְיִפְתְּחוּ אֶת הַדֶּלֶת וְתִכָּנְסִי,
מְיֻחֶלֶת, יִהְיֶה עַל הַיְקוּם
לְהַשְׁלִים סִדְרָה אֵינְסוֹפִית
שֶׁל אֵרוּעִים. אֵין אִישׁ יָכוֹל לְחַשֵּׁב
אֶת הַסְּחַרְחֹרֶת הַזּוֹ, אֶת סְכוּם
הַמַּכְפֵּלָה שֶׁל מַרְאוֹת הַצֵּל
הַמִּתְאָרְכוֹת וְשָׁבוֹת,
שֶׁל צְעָדִים הַמִּתְרַחֲקִים וּמִתְכַּנְּסִים.
הַחוֹל לֹא יוּכַל לִמְנוֹתָם.
(בְּחָזִי, שְׁעוֹן הַדָּם מוֹדֵד
אֶת זְמַן הַצִּפִּיָּה הֶחָרֵד.)

בְּטֶרֶם תָּבוֹאִי,
נָזִיר צָרִיךְ לַחְלֹם עַל עֹגֶן,
נָמֵר צָרִיךְ לָמוּת בְּסוּמַטְרָה,
תִּשְׁעָה גְּבָרִים צְרִיכִים לָמוּת בְּבּוֹרְנֵאוֹ.


ההוא

הוֹ יָמִים מֻקְדָּשִׁים לַמַּאֲמָץ הֶעָקָר
לִשְׁכֹּחַ אֶת תּוֹלְדוֹתָיו
שֶׁל מְשׁוֹרֵר זוּטָר מֵחֲצִי הַכַּדּוּר
הַדְּרוֹמִי, שֶׁהַגּוֹרָל אוֹ הַכּוֹכָבִים
הֶעֱנִיקוּ לוֹ גּוּף שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר בֵּן אַחֲרָיו
וְאֶת הָעִוָּרוֹן, שֶׁהוּא כֶּלֶא וַאֲפֵלָה,
וְאֶת הַזִּקְנָה, שַׁחַר הַמָּוֶת,
וְאֶת הַתְּהִלָּה, שֶׁאֵין אִישׁ רָאוּי לָהּ,
וְאֶת הַמִּנְהָג לִטְווֹת שׁוּרוֹת סוֹנֶטִים
וְאֶת הָאַהֲבָה הַנּוֹשָׁנָה לָאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת
וְלַמַּפּוֹת הַקָּלִיגְרָפִיּוֹת הָעֲדִינוֹת
וְלַשֶּׁנְהָב הַדַּקִּיק וְגַעְגּוּעַ
אָנוּשׁ לַלָּטִינִית וְזִכְרוֹנוֹת
קְטוּעִים מֵאֶדִינְבּוֹרוֹ וּמִזֶּ’נֶוָה
וְאֶת שִׁכְחַת הַתַּאֲרִיכִים וְהַשֵּׁמוֹת
וְאֶת פֻּלְחַן הַמִּזְרָח, שֶׁעַמֵּי
הַמִּזְרָח הַמְעֹרָב אֵינָם חוֹלְקִים,
וַעֲרָבִים מְלֵאֵי תִּקְוָה רוֹעֶדֶת
וְשִׁמּוּשׁ יֶתֶר בָּאֶטִימוֹלוֹגְיָה
וְאֶת בַּרְזֶל הַהֲבָרוֹת הַסַּכְּסוֹנִיּוֹת
וְאֶת הַיָּרֵחַ, הַמַּפְתִּיעַ תָּמִיד,
וְהַהֶרְגֵּל הַמְגֻנֶּה הַזֶּה, בּוּאֶנוֹס אַיירֶס,
וְאֶת טַעַם הָעֲנָבִים וְהַמַּיִם,
וְהַקָּקָאוֹ, מְתִיקוּת מֶקְסִיקָנִית,
וּשְׁעוֹן חוֹל וּמַטְבְּעוֹת אֲחָדִים,
שֶׁעֶרֶב אֶחָד, זֵהֶה לְרַבִּים אֲחֵרִים,
נִכְנָע לַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה.


שבעה-עשר הייקו

1

מַשֶּׁהוּ אָמְרוּ לִי
הָעֶרֶב וְהָהָר,
וּכְבָר אָבַד לִי.

2

הַלַּיְלָה הַנִּרְחָב
כָּעֵת אֵינוֹ אֶלָּא
נִיחוֹחַ.

3

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה
הַחֲלוֹם שֶׁשָּׁכַחְתִּי
בְּטֶרֶם שַׁחַר?

4

מִשְׁתַּתְּקִים הַמֵּיתָרִים.
הַמּוּסִיקָה יָדְעָה
מָה אֲנִי מַרְגִּישׁ.

5

הַיּוֹם לֹא שִׂמְּחוּ אוֹתִי
הַשְּׁקֵדִיּוֹת בַּבֻּסְתָּן.
הֵן זִכְרֵךְ.

6

סְפָרִים, צִיּוּרִים, מַפְתְּחוֹת
עוֹקְבִים בְּקַדְרוּת
אַחַר גּוֹרָלִי.

7

לְמִן הַיּוֹם הַהוּא
לֹא הֵזַזְתִּי אֶת הַכֵּלִים
עַל הַלּוּחַ.

8
בַּמִּדְבָּר
מִתְרַחֵשׁ הַשַּׁחַר.
מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ זֹאת.

9

הַחֶרֶב הַבְּטֵלָה
חוֹלֶמֶת עַל מִלְחֲמוֹתֶיהָ.
חֲלוֹמִי אַחֵר.

10
הַגֶּבֶר מֵת.
זְקָנוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת.
צוֹמְחוֹת צִפָּרְנָיו.

11

זוֹהִי הַיָּד
שֶׁפַּעַם נָגְעָה
בְּשִׁפְעַת שְׂעָרֵךְ.

12
תַּחַת הַכַּרְכֹּב
הַמַּרְאָה אֵינָהּ מַעְתִּיקָה
אֶלָּא אֶת הַיָּרֵחַ.

13

תַּחַת הַיָּרֵחַ
הַצֵּל הַמִּתְאָרֵךְ
הוּא אֶחָד וְיָחִיד.

14

הָאוֹר הַכָּבֶה
הַאִם הוּא מַעֲצָמָה
אוֹ גַּחְלִילִית?

15

מוֹלַד הַיָּרֵחַ.
גַּם הִיא מַבִּיטָה בּוֹ
מִדֶּלֶת אַחֶרֶת.

16

מֵרָחוֹק שִׁירַת זָמִיר.
הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ
שֶׁהוּא מְנַחֵם אוֹתָךְ.

17

הַיָּד הַזְּקֵנָה
עוֹדָהּ מְשַׂרְטֶטֶת שִׁירִים
לַשִּׁכְחָה.


טל ניצן הקריאה שיר של בורחס במסיבת ההשקה: