מכתבים למילנה – הפקת אופנה

“אתמול חלמתי עליך. ההתרחשויות לפרטיהן אינן זכורות לי עוד, רק זאת עודני זוכר, שבלי הרף היינו ממירים זהותנו אהדדי, אני הייתי את, את היית אני. לבסוף אחזה בך אש, משום מה, אני זוכר שהחניקו את האש ביריעות בד, שנטלו מעיל ישן וחבטו בך במעיל הזה. אולם אז שוב החלו אותם חילופי זהות בינינו עד כי הדברים הגיעו לידי כך, שאת בכלל לא היית שם עוד, ואני הייתי זה שבער…”