א. שיר שפם בסגנון גולדברג
הָאָמְנָם תְּצַמַּח שָׂדֶה לֹא מֻכָּר
לְרֹחַב פָּנֵיךָ, מֵעַל הַצַּוָּאר?
שְׁלוֹשָׁה בַּרְוָזִים, חֲמִשָּׁה אֲוָזִים
יְלַקְּטוּ בִּשְׂעָרְךָ שִׁבְרֵי אֱגוֹזִים.
וְכָל בְּנֵי הַכְּפָר יִתְקַבְּצוּ לִרְאוֹתְךָ
וְיַסְבִּירוּ שֶׁלֹּא הִשְׁתַּפְּרָה חָזוּתְךָ
וּבֵינֵינוּ יִגְוַע הַלִּבְלוּב שֶׁהָיָה
וְלִבִּי יִקָּטֵף, כְּמוֹ נוּרִית מְצוּיָה.
ב. שיר שפם בסגנון עמיחי
גִּלַּחְנוּ שְׁנֵינוּ, גִּיל לִי וְגִיל לָךְ,
וְאָבִי הִתְפָּרֵץ: הַשֵּׁם יְבֹרַךְ
וְאָמַר: כֹּה חֲבָל לְבַזְבֵּז מִלְחָמוֹת
עַל שְׁטָחִים כְּמוֹ בֵּית שְׂחִי, שָׂפָם וּשְׁכָמוֹת
כָּךְ אָמַר וְעָזַב, לֹא הוֹצִיא עוֹד מִלָּה
וְאָנוּ נוֹתַרְנוּ, שִׁמְשׁוֹן וּדְלִילָה
דְּלִילָה בִּשְׂעָרָהּ וְשִׁמְשׁוֹן בִּסְעָרָה
וּבַבֹּקֶר – זִיפֵינוּ צָמְחוּ חֲזָרָה.
ג. שיר שפם בסגנון ביאליק
שָׁלוֹם רַב שׁוּבְךָ, שָׂפָם דַּל תִּפְאֶרֶת
עִבִּיתָ, צִמַּחְתָּ כְּצִיץ חֲסַר-שֵׁם
מִמִּרְפֶּסֶת אַפִּי אֶל הֲקֶרֶת תַּשְׁקִיפָהּ
וּבְעֵת נְשִׁיקוֹת תַּעֲקֹץ פֵּה וָשֵׁן.
וּבַקַּיִץ, עֵת יוֹם מִתְפּוֹגֵג אֱלֵי כֶּתֶם
וְאִישׁ שָׂם פָּנָיו בְּחֵיק אֲהוּבָה
לֹא יִהְיוּ רַחֲמִים בָּעוֹלָם, לֹא הַפַּעַם,
וְיִקֹּב הַשָּׂפָם אֶת הַחֵיק בִּמְשׁוּבָה.
וְהָאֵם-הָאָחוֹת תִּשָּׂרֵף בְּחֵמָה
וְתֵעוֹר וּמִבֵּין הַשְּׂמִיכוֹת תִּתְחַמֵּק
וְהָאִישׁ, שֶׁכָּעֵת כְּבָר אֵינֶנּוּ עִמָּהּ –
שְׂפָמוֹ יִתְבַּדֵּר כִּשְׂפָמוֹ שֶׁל הַמֵּת.
ד. שיר שפם בסגנון רחל
הַכֵּיצַד כָּךְ נִצַּב עַל שְׂפַת-אָב עֶלְיוֹנָה?
לֹא אַחַת רְאִיתִיו, מְיֻתָּם וְנִכְזַב
שְׁפַל-שֵׂעָר, כְּמִבְרֶשֶׁת לְלֹא תַּקָּנָה
וְאֵין אַף אִשָּׁה שֶׁתִּפֹּל בִּקְסָמָיו.
מִי אַתָּה, אִי-גִּלּוּחַ? מִי אַתָּה, אַח-זַקָּן?
וְעַל מִי תְּגוֹנֵן, כִּמְעֵין דּוֹן קִישׁוֹט?
אֶקְרָא לְךָ “מוּסְטִי”, הַמּוּסְטָשׁ הֲצַּדְּקָן
לוּ הָיִיתָ שֶׁלִּי, רַק שֶׁלִּי, וְאֶשְׁקֹט.
ה. שיר שפם בסגנון רטוש
לוּ שָׂפָם לָהּ –
לֹא הָיָה אוֹמֵר לָהּ
מִלָּה.
לוּ נִתַּק מִפְּנֵי אִישׁ לְאַחַר נְזִיפָה
וְדָבַק לְאַפָּהּ שֶׁל עַלְמָה חֲרוּפָה
הָיָה הָאוֹנֵס נֶאֱנַס לְהַסְכִּין
עִם נֶשֶׁק-שֵׂעָר מְלֻטָּשׁ כְּסַכִּין.
אַךְ עַד אָז
קָמִיקָז
יִסְתַּעֵר עַל לֶחְיָהּ וְיֻגְלֶה לַסָּלוֹן, עֵירֹם וְעֶרְיָה.
תצלום: הדר אלפסי
