נוית בראל

ילידת 1977, משוררת ודוקטורנטית בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. פירסמה את ספר השירה ממש (עם עובד, 2011).

כיוון שלא כתבתי אל אבא

כֵּיוָן שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי אֶל אַבָּא, אֵינֶנִּי יוֹדַעַת. לְעִתִּים, אֲפִלּוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אֲנִי מוּכָנָה לוֹמַר שֶׁהַצֶּדֶק אִתּוֹ. אֲבָל בֶּאֱמֶת מִי אָשֵׁם וְנִצֵּחַ, מִי זַכַּאי וְהִפְסִיד? רָאִיתִי...

שני שירים

חתונה או: לפני שנשכבה על דבר קשה מאוד   שֶׁבַע פְּעָמִים הֻתְּרוּ הַבְּרָכוֹת כְּתַחְבּוֹשׁוֹת סָבִיב לְרֹאשָׁם. הַמַּיִם טִהֲרוּ. הַיָּדַיִם נִשְׁלְחוּ וְנִשְּׂאוּ בְּקַלּוּת. אֵין מִשְׁקָל לַזָּהָב. הִינוּמָה...

בימים ההם ; חיסול

בימים ההם בָּיָמִים הָהֵם הָיִינוּ נִדְחָסִים בִּמְכוֹנִית וּמֻחְזָקִים בַּחֲגוֹרַת בְּטִיחוּת. הָעוֹלָם הָעֳצַם כְּמוֹ טִעוּן אִירוֹנִי. אֲנַחְנוּ בָּרַחְנוּ מִמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲנָשִׁים מְצַטְּטִים מִתּוֹכָם מִן הַצְּרִיחִים הַשְּׁמוּרִים וְהַחוֹמוֹת הַהוֹמוֹת אֶל הַמִּצְפִּים...