שרון אס
משוררת, מלמדת ספרות במכון כרם בירושלים, ובתוכנית לכתיבה באוניברסיטת תל אביב. ספריה: אם ההר נעלמה, הזר ואשת חול, נתיני השמש. כלת פרס ראש הממשלה לשנת 2003.

הכבולים במוסיקה

יָרֹק וְכָחוּשׁ מִפַּחַד נָס אוֹדִיסֵאוּס מֵעֲרוּץ הָרְפָאִים – הַמֵּתִים הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיבוֹ וּצְוָחָה חַדָּה עָלְתָה מֵהֶם – כָּל זֶה מִתְרַחֵשׁ בְּסֵפֶר 11 שֶׁל הָאוֹדִיסֵיאָה – אוּלַי עֶשֶׂר שָׁנִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הָרֶגַע הַזֶּה – מַשֶּׁהוּ יָקָר מְאֹד שֶׁאִם אֶתְנַגֵּד לוֹ   יִגָּזֵל – הֵיכָן הוּא עוֹמֵד בְּדִיּוּק – הֵיכָן עוֹמֵד הַחַי לִפְגֹּש אֶת הַתּוֹפְסִים מָקוֹם גָּדֵל בְּזִכְרוֹנוֹתָיו וּמְרוֹקְנִים מֵהַשָּׁעוֹת אֶת הָעִגּוּל הַצָּהֹב – פְּסוּקִית זִקָּה שׁוּלִית חֲמַקְמַקָּה מְצַיֶּנֶת אֶת הַמָּקוֹם: “שָׁם, הֵיכָן אֲשֶׁר הוֹרְתָה לוֹ קִירְקֶה” – אֲבָל בְּהַגִּיעֲךָ, הַבִּלְתִּי צָפוּי סוֹפוֹ שֶׁיִּתְרַחֵשׁ – הַנִּסָּיוֹן מַכֶּה בְּחֹסֶר הַנִּסָּיוֹן – הַכֹּל הַכֹּל יַעֲשֶׂה אוֹדִיסֵאוּס, לוֹחֲשִׁים הַחוֹקְרִים, עַל מְנָת לְהִפָּטֵר מֵחֲבֵרָיו לַמַּסָּע וְלִזְכּוֹת בַּתְּהִלָּה יָחִיד וּבוֹדֵד, הַגִּבּוֹר שֶׁאֵין בִּלְתּוֹ, מִי שֶׁזָּכָה גַּם בַּתְּהִלָּה וְגַם בַּשִּׁיבָה הַבַּיְתָה – הַהוֹכָחוֹת בַּשִּׁיר מְעֻרְפָּלוֹת לַדְּבָרִים שֶׁמִּחוּץ לַשִּׁיר – וְהַדְּבָרִים שְׁבִירִים – מַה יִּהְיֶה עָלֵינוּ אִם לֹא נַנִּיחַ לַשִּׁיר לִקְרֹא בָּנוּ, כְּמוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ, בָּרֶגַע, שׁוֹטִים חַסְרֵי כֹּל – עוֹד מְעַט חֲצוֹת – נִתְּנוּ לִי יוֹמַיִם שֶׁל חֶסֶד בָּהֶם חָשַׁבְתִּי שֶׁהֶחְלַמְתִּי – הַנְּשִׁיכָה שׁוּב מְצִיקָה לִי – הָאֹמֶץ עוֹזֵב אֶת הַגִּבּוֹר כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב עַל הַמִּסְתַּתֵּר עָמֹק וְצַר בַּחֲשֵׁכָה – הַגּוֹרְגוֹנָה תּוֹפִיעַ – הַמִּפְלֶצֶת שֶׁל מַלְכַּת הַמֵּתִים הַשְּׁחוֹרָה – מַהוּ הַפַּחַד – לְהִשָּׁאֵר בַּזְּמַן לְלֹא מִלִּים – מַהוּ הַפַּחַד – וְשֶׁלֹּא תִּהְיֶה בָּהֶן תּוֹעֶלֶת לַעֲצֹר אֶת הַזְּמַן – הַגּוֹרְגוֹנָה מַהִי הַגּוֹרְגוֹנָה – הָיֹה הָיְתָה פַּעַם נַעֲרָה יָפָה מְאֹד – הַיּוֹם הִיא אֵינָהּ פּוֹצָה פֶּה – מְהַפְּנֶטֶת וּמְכֹעֶרֶת הַסְּחִיפָה מַטָּה – בַּרְזֶל שָׁחוֹר וְקַר הַדְּמָעוֹת עַל לֶחִי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ יְצִיאָה – כְּשֶׁהִיא מַבִּיטָה אֵלֶיךָ אוֹר הֶחָלָב נִתָּק מֵהָעֲצָמוֹת וְהִיא קוֹרַעַת בַּשִּׁנַּיִם מַה שֶּׁפְּנִימָה הָיָה רַךְ וְזוֹהֵר חֲרִישִׁי – מַה שֶּׁקּוֹרְאִים וּמְבִינִים מִיָּד אוּלַי לֹא מְבִינִים – מַה שֶּׁקּוֹרְאִים וְנֶעֱצָרִים בְּהִסּוּס מַשְׁקִים אוֹתוֹ זְמַן – עֶשֶׂר שָׁנִים    אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל רֶגַע הַהִמָּלְטוּת מֵהַבּוֹר – אוֹדִיסֵאוּס נוֹסֵעַ עִם חֲבֵרָיו לְאֶרֶץ הַמֵּתִים – אֵיךְ לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהַדֶּרֶךְ אֵינָהּ רַק הַחוּט הַחוּצָה אֶלָּא בְּכַמָּה מַאֲמָץ צָעַדְתִּי לַנְּפִילָה וְלַמְּעִידָה – אִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ חוֹזֵר הַבַּיְתָה – צוֹנְחִים מִגַּגּוֹת, נִטְרָפִים בְּלֹעוֹת סְלָעִים, טוֹבְעִים בַּיָּם – אִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ חוֹזֵר הַבַּיְתָה – אוֹדִיסֵאוּס לְבַדּוֹ – מַהוּ הָאִינְטִימִי בְּיוֹתֵר הַמַּפְרִיד בֵּינוֹ לְבֵינָם בְּשׁוּבָם מִן הַמֵּתִים – מֶה הָיָה סָמוּךְ מְאֹד לַמָּוֶת וְטֶרֶם הַחַיִּים – שִׁירַת הַסִּירֶנוֹת – אוֹדִיסֵאוּס לְבַדּוֹ שָׁמַע אֶת צִפֳּרֵי הַטֶּרֶף הַשָּׁרוֹת – נָשִׁים מְכֻנָּפוֹת עַל אִי בְּמֶרְחָבִים שֶׁל יָם עֲמֹק מְעַרְבּוֹלוֹת – נָשִׁים מְכֻנָּפוֹת – פִּתּוּי שֶׁאֵין לְמַעְלָה  מִמֶּנּוּ – הִזָּהֵר אָמְרָה קִירְקֶה הַקּוֹסֶמֶת, הַפִּילֶגֶשׁ-שֶׁמִּחוּץ-לַמַּפָּה – שְׁתֵּי הַסִּירֶנוֹת שָׁרוֹת וְהַשּׁוֹמֵעַ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁתֶּחְדַּלְנָה לְעוֹלָם – הִזָּהֵר. מְשׁוֹטְטֵי יָם יָרְדוּ לָאִי צְמֵאִים לְהַאֲזִין – בְּתִמָּהוֹן נִרְקְבוּ לָמָוֶת בַּמּוּזִיקָה – אֵין לִי תְּשׁוּבָה מַדּוּעַ נִדְמֶה לִי שֶׁאָמוּת אִם אֶתְמַסֵּר כָּל כֻּלִּי – כָּל מִי שֶׁכּוֹתֵב יוֹדֵעַ, יוֹתֵר בּוֹלְמִים מֵרוֹקְדִים – כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב יוֹדֵעַ כַּמָּה אָגוּר בַּכְּלָיוֹת וְלֹא מְסֻפָּר – כָּל מִי שֶׁחַי וְקַיָּם יוֹדֵעַ כַּמָּה קָשֶׁה לְהַגִּיעַ לַהֹוֶה – הַהֹוֶה גָּבוֹהַּ מֵהַר הַקִּילִימַנְגָ’רוֹ – מְשׁוֹרֵר נִפְלָא, שַׁבְּתַאי, כָּתַב, טִפֵּשׁ שֶׁל עִיר וְאַהֲבָה – הֶעָבָר וְהֶעָתִיד מִתְפַּתְּלִים תַּת קַרְקָעִיִּים לְפֶלֶא הַקִּיּוּם – אֵיזֶה מַמְזֵר אוֹדִיסֵאוּס – כָּבוּל לַתֹּרֶן, כָּל חוּשָׁיו פְּעוּרִים יְרֻקִּים – חָשׂוּף
בְּבִטְחָה לַקּוֹלוֹת הַמְזַמְּרִים – חָמֵשׁ שֵׁשׁ דַּקּוֹת שָׁטָה הַסְּפִינָה בְּפַעֲמוֹן זְכוּכִית – זֹהַר כָּבֵד דְּמָמָה דַּקָּה יָם מַלְבִּין – הַחֲבֵרִים, סְתוּמֵי אָזְנַיִם בְּשַׁעֲוַת דְּבוֹרִים, חוֹתְרִים מוּכְנִית, הֵם אֲבוּדִים – סוֹבְבִים אֶת הָעוֹלָם כִּבְאוֹטוֹסְטְרָדָה, קִיר הַפַּחַד – אֵירוֹפָּה הַקְּלָסִית בְּשָׁבוּעַ – רַק דָּבָר אֶחָד שָׁוֶה בִּזָּה – הָאַלְמָוֶת – הַזְּמַן הַנּוֹטֵל אֶת הַשֵּׁמוֹת וּמוֹתִיר עֲקֵבוֹת שֶׁל אוֹר – חָמֵשׁ שֵׁשׁ דַּקּוֹת כְּבוּלוֹת בְּשִׁיר – הַתְּשׁוּקָה לִתְנוּעָה שׁוֹבֶרֶת לוֹ לֵב מְהַדֶּקֶת אוֹתוֹ לְכֹחוֹת הַחַיִּים, כְּנֶגְדּוֹ בַּחֲבָלִים, בַּצְּחוֹק הַשָּׁט בַּבֶּכִי הַזֶּה – הוּא חַי, חַי  וְקַיָּם בְּעוֹלָם לְלֹא קוֹאוֹרְדִינָטוֹת רָדוּף מִן הַלַּיְלָה מַפְלִיג אֶל עֵבֶר מֶרְכָּז מְסֻכָּן שֶׁשְּׁמוֹ בַּיִת – עֲרִירִי וְאֶבְיוֹן בַּמּוּזִיקָה – חֲתִימַת הַמַּיִם נִטְבַּעַת דַּרְכּוֹ – כֵּן,  הוּא מֵהַנִּצּוֹלִים – בְּאוֹר הָעַרְבַּיִם הַנִּצְחִי שֶׁל הַדַּף יַפְצִיעַ הָאִי הַמּוּזָר – וּשְׁתֵּי צִפֳּרִים.