תסכית רדיו מאת אגתה כריסטי | תרגום והקדמה: דנה ג. פלג
תסכית הרדיו מאת אגתה כריסטי ובהשתתפותה, שקטע ממנו מתורגם להלן, שודר לראשונה ב-BBC ב-22 בפברואר 1945. בפתיחתו מופיע הבלש הבלגי המפורסם פוארו (ששמו הפרטי הוא כמובן, ארקול ולא הרקול, כפי שמבטאים דוברי האנגלית, שאינם מודעים להגייה הצרפתית) לראשונה בארצות הברית, בחיפוש נואש אחר דירה לגור בה בניו יורק. בשובו למלון שהוא מתגורר בו הוא נתקל במיס פלטשר, רווקה מבוגרת המתקיימת מקצבה קטנה. הוא מסייע לה לפתוח את דלת חדרה החסומה, כך מתברר, בגופתו של שוטר בעל השם הסמלי טרמבל (רעד). טרמבל, כך מספר לפוארו עמיתו האמריקאי, המפקח סטיבנס, הוצב בחדר שמעל חדרה של מיס פלטשר על מנת להגן על מומחה למטבעות ולשטרות, ג’ונתן פאריש, אשר עמד לטוס לאירופה כדי לייעץ לאירופים כיצד לעצב את שטרותיהם החדשים. המומחה עדיין נמצא בחדר, כך נדמה, אלא שאז נכנס פוארו לפעולה ושם לב לשני פרטים מחשידים ביותר…
תסכית זה, העוסק ביסודו ביחסים בין אירופים לאמריקאים, שודר לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. בשלב זה היה כבר ברור שידן של בנות הברית על העליונה, במידה רבה בזכות הצטרפותה של ארה”ב למערכה, כשלוש שנים קודם לכן. חצי שנה לפני השידור נכבשה פאריס מידי הגרמנים, ופחות מחודש לאחריו כבר נכנסו בנות הברית לגרמניה. מעניין לבחון כיצד משתקף יחסם של הבריטים לבת בריתם הגדולה, אך הצעירה-יחסית, ביצירתה זו של אגתה כריסטי. סמלית העובדה שכריסטי עצמה, סמל אנגלי לא פחות מהמלכה עצמה, נולדה לאם בריטית ולאב אמריקאי. בתסכית זה באה לידי ביטוי השתאות מסוימת מן האמריקאים, על עריהם העצומות והטכנולוגיה שלהם – לצד זלזול מסוים בתמימותם, שלא לומר טיפשותם: לולא פוארו ומוחו החד כתער, היה הפושע חומק בקלות. אמריקה של כריסטי אינה אלא ילד מגודל. גם אם ילד זה הוא רב עוצמה, הוא עדיין זקוק לידה המדריכה של אם. זוהי אירופה: חכמה ומנוסה, גם אם מיושנת בביטוייה ובגינוניה, כפי שהיא מתגלמת בדמותו של פוארו.
לחצו כאן ניתן לשמיעת התסכית במלואו, כולל דבריה של אגתה כריסטי
המקרה של הלקוח הרשלן
כרוז:
היישר מתוך סיפוריה הבלתי-נשכחים של אגתה כריסטי, עתירי הגופות, הרמזים והפשע, מביאה לכם חברת מיוצ’ואל את הבלש האהוב, רב העוז, חובש המגבעת ועטור השפם הלא-הוא ארקול פוארו, בתסכית בכיכובו של הרולד הובר, “המקרה של הלקוח הרשלן”.
בטרם נפגוש בארקול פוארו בהרפתקתו הראשונה ביבשת אמריקה, יהיה זה אך מן הראוי כי מיליוני הקוראים הנאמנים, אשר עקבו אחר דרכו המקצועית של הבלש הבלגי הקטן מעל דפי הספר, יפגשו את הגברת המפורסמת אשר יצרה את הדמות המפורסמת. נפלה בחלקנו הזכות להביא מסר מאת אגתה כריסטי, שתציג את ארקול פוארו מלונדון, אנגליה. הקול הבא שתשמעו יהיה של הגברת אגתה כריסטי.
אליך, לונדון.
אגתה כריסטי:
אני מרגישה כי זוהי הזדמנות שארקול פוארו היה שש לקראתה. הוא היה מכבד פרמיירה של תוכנית רדיו זו, וייתכן שאף היה מוסיף לה נופך בינלאומי כלשהו. אך מאחר שהוא עסוק למעלה ראש בחקירה שעל אודותיה תשמעו בבוא העת, חובה עלי, כידידתו הוותיקה, למלא את מקומו. איש גדול זה אינו נטול גחמות קטנות, אך אני רוחשת לו חיבה עמוקה ואמיתית. התגובה האוהדת והחמה שהופעותיו בספרַי זוכות לה היא מקור נחת בלתי-נדלה עבורי, ואני מקווה כי קריירה חדשה זו ברדיו תחבב אותו על חברים חדשים רבים בציבור הרחב.
* * *
פוארו:
(צעדים) בוא, בוא. זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה נטשת את משמרתך במעלית, מסייה ג’וני. הצטרף אליי.
ג’וני:
מר פורו, אין לך מה לחפש במרתף, תאמין לי.
פוארו:
ואף על פי כן, הוא מעניין אותי. אנא האר את הדרך.
ג’וני:
אין שם כלום, חוץ מטונה של פחים.
פוארו:
רגע אחד. מה נמצא מאחורי הדלת?
ג’וני:
טוב… זה חדר הכביסה. כאן שמים את כל המצעים המלוכלכים. לא תמצא שם כלום.
פוארו:
אנחנו רק נעיף מבט, אה? (חריקה של דלת נפתחת).
ג’וני:
הנה, אתה רואה? כלום, רק ערימה של סדינים וציפות מלוכלכות.
מיס פלטשר:
אלוהים אדירים! הם בוודאי משלמים הון על הכביסה.
פוארו:
אה, טוב. הבה נמשיך ל… (נוקש באצבע צרידה). רק רגע!
מיס פלטשר:
מה קרה?
פוארו:
שומו שמיים! מה שמבצבץ מתחת לסדינים…
ג’וני:
מה זה הדבר הזה!
פוארו:
כף רגל! כף רגל קטנה. מזה חששתי.
מיס פלטשר:
תראו!
פוארו:
אה, היא זזה! אם כך, לא מאוחר מדי! מהר, מסייה, עזור לי לחלץ אותה!
מוזיקה.
לורה:
זה כל מה שידוע לי, מר פוארו. הלכתי לי ברחוב, בדרך לבית המלון. כשעברתי על פני הסמטה, מישהו משך אותי פנימה. ניסיתי לצעוק, אבל שמו לי משהו על הפה…
פוארו:
כלורופורם, מיס פאריש. לו ראית את התוקף שלך, היית רואה את הילארי קנט. ועם זאת, מיס פאריש, את בת-מזל. עוד כמה דקות מתחת למצעים הללו, ומי יודע…ווּאָלָה, הנה חדרו של אביך. (נוקש על הדלת. הדלת נפתחת). המפקח סטיבנס, הנה מיס פאריש.
סטיבנס:
אה, איזו הקלה. היכנסי. חששתי, פוארו, שאתה עומד להופיע כאן עם גווייה. איך הצלחת למצוא אותה?
פוארו:
זה לא חשוב כעת. מצאנו אותה. אך כמדומני שאיבדנו את האב.
סטיבנס:
אוה, כן. מיס פאריש, אני מצטער. אביך מאוד מזועזע ממה שקרה לך, אבל החומר שלו נשלח, והוא היה צריך לרוץ לשדה התעופה.
לורה:
אוי, לא. אל תגיד לי שהחמצתי אותו, אחרי כל זה!
פוארו:
אוי, מסכנה קטנה שלי, הזנחנו אותך, אה? מיס פלטשר, חדרך נקי כעת מגוויות. אנא, קחי את העלמה פאריש למטה והגישי לה עזרה ראשונה.
מיס פלטשר:
בואי איתי, לורה.
לורה:
תודה (הדלת נפתחת ונסגרת).
פוארו:
מפקח, אני מקווה שמאוחר יותר לא תהיה לך סיבה להתחרט על שנתת לפאריש לנסוע לשדה התעופה ללא כל הגנה.
סטיבנס:
הוא יהיה בסדר גמור. חוץ מזה, יש לי מה לעשות כאן, אם כי, למען האמת, הכל לוט בערפל. אני לא מוצא את הידיים ואת הרגליים במקרה הזה!
פוארו:
לא, סטיבנס. ידיים ורגליים יש לנו כבר.
סטיבנס:
מה?
פוארו:
כן, רק החלק האמצעי חסר לנו.
סטיבנס:
טוב, אז מי זה? הי, פוארו, לאן אתה הולך?
פוארו:
לראות מה שלום מיס פאריש, ולהתקשר לשדה התעופה לוודא שמר פאריש יקבל את תשומת הלב הראויה. או רבואר.
מוזיקה.
קולות מכוניות, צפצוף צופרים וכו’.
מיס פלטשר:
מר פוארו, לאן אתה לוקח אותי עכשיו? הייתי רוצה…
ג’וני:
מר פורו. מר פורו.
פוארו:
אלו? מישהו קרא לי?
מיס פלטשר:
זה ג’וני במכונית החונה.
ג’וני:
מר פורו, יש לי הודעה בשבילך מהמפקח סטיבנס, הוא טס מפה לפני דקה.
פורו:
מסטיבנס? מה קרה? מה ההודעה?
ג’וני:
הוא אומר שהרגע הוא שמע שמר פאריש נפצע קשה בתאונת דרכים בנורת’ סיילם רואד.
פוארו:
אלוהים שבשמיים, זה כבר יותר מדי!
ג’וני:
אתה צריך להגיע לשם במהירות האפשרית. הנה הכתובת.
פוארו:
נורת’ סיילם רואד 52. מסייה, סיימת את משמרתך להיום?
ג’וני:
כן.
פוארו:
וזה כלי הרכב שלך?
ג’וני:
כן. למה?
פוארו:
(פותח את דלת המכונית) אין לנו זמן לחפש מונית, כך שאני נאלץ לנצל את טוב לבך. מיס פלטשר, אנא הזדרזי.
ג’וני:
(מתניע את המכונית) אוקיי (דלת המכונית נסגרת). נורת’ סיילם רואד, נכון?
פוארו:
לא. לשדה התעופה.
ג’וני:
מה?
מיס פלטשר:
אבל מר פאריש לא נמצא בשדה התעופה. הוא פצוע בנורת’ סיילם רואד!
פוארו:
לא, עלמתי. רוצים שאאמין בכך, אכן. אינך סבור כך, ג’וני? הוא לא נמצא שם, אני מבטיח לך.
מיס פלטשר:
איך אתה יודע?
פוארו:
ובכן, נורת’ סיילם רואד לא נמצאת בדרך לשדה התעופה. היא נמצאת בכיוון ההפוך. זהו טכסיס שנועד למנוע מאיתנו להגיע אל שדה התעופה. עלינו למהר, פן נאחר.
מנוע המכונית מאיץ.
מוזיקה.
מנוע פועל, רגליים רצות.
מיס פלטשר:
טוב, המטוס עדיין שם, אבל הכל נראה בסדר.
פוארו:
הנה, שם.
מיס פלטשר:
פאריש! בגודל טבעי.
ג’וני:
זה באמת הוא.
פוארו:
אנא מכם, גשו הנה. א-הא. שניכם (קורא). מר פאריש!
פאריש:
מסייה פוארו. בתי… האם היא…
פוארו:
היא במלון, מסייה, נחה. היתה לה תאונה קטנה, אך כעת היא במקום בטוח.
פאריש:
תודה לאל!
פוארו:
הוקל לך, מה?
פאריש:
מאוד. אני… אני לא חושב שהייתי עולה על המטוס הזה אילולא היית מוצא אותה. למזלי, לא הייתי צריך לעשות זאת, הטיסה נדחתה מעט.
סטיבנס:
(קורא) פוארו!
פוארו:
המפקח סטיבנס. ידעתי שלא תיפול בפח.
סטיבנס:
לא נפלתי בפח, אך כרגיל, הקדמת אותי. עברתי כבר חצי מהדרך אל נורת’ סיילם רואד, לפני שקלטתי מה מתבשל פה.
פוארו:
אה, טוב. מר פאריש נמצא כאן, בריא ושלם, אה. יש לשים לב למטוס שלו. צפויות חבלות.
סטיבנס:
רעיון טוב.
פוארו:
נוסף על כך, הצב שמירה בכל פתחי הבניין.
ג’וני:
הי, מר פורו, אתה צריך אותי בסביבה או שאני יכול להתחפף?
פוארו:
כמובן שאני זקוק לך ג’וני, לנסיעה חזרה. הו, מסייה פאריש, הנה הטייס שלך.
טייס:
אנו מוכנים כעת, מר פאריש.
פאריש:
תודה לך, אה, קברניט, הנה המטען שלי. תוכל לדאוג שהוא יעלה למטוס?
טייס:
בהחלט, אדוני.
פאריש:
ותיזהר במיוחד עם ארגז העץ הזה. טוב, להתראות, מפקח. אני חייב לציין שעזרתם לי מאוד, ואני חב לכם תודה גדולה.
סטיבנס:
על לא דבר. להתראות, ונחיתה מוצלחת.
פאריש:
מיס פלטשר.
מיס פלטשר:
להתראות, אדוני.
פאריש:
מסיה פוארו, לעונג היה לי להכירך. איני יכול אלא להצטער על שלא אוכל לראותך מפענח את המקרה.
פוארו:
אבל אתה עושה זאת, מסייה.
פאריש:
אני מבקש את סליחתך?
פוארו:
המקרה פוענח. מפקח, נא להכיר את הילארי קנט, האדון הנכבד שכרגע איחלת לו נסיעה טובה.
סטיבנס:
הילארי קנט?
פאריש:
אתה מטורף, פוארו!
מיס פלטשר:
אלוהים אדירים, ואני חשבתי שהוא פאריש.
פוארו:
ואת ארגז העץ הזה, שלו ייחלתי זה זמן רב, אין להזיז, מפקח.
סטיבנס:
למה לא?
פוארו:
זאת, ידידי, משום שהוא מכיל את גופתו של ג’ונתן פאריש.
מוזיקה.
קולות של כלי תה ושיחה.
פוארו:
איזו מסעדה מקסימה, הלא כן? המטוסים החגים מעל מעניקים תחושה של טיסה, אה?
מיס פלטשר:
ההרגשה שיש לי… אם כך מרגישים בטיסה, אני מעדיפה לא להתקרב למטוס.
פוארו:
אה, זה טבעי. גם אני אינני חובב רצח, מיס פלטשר. אה, המפקח סטיבנס, הכל כשורה?
סטיבנס:
כן. הם אסרו את קנט.
פוארו:
אם כך, אולי תצטרף אלינו לארוחת ערב קטנה.
סטיבנס:
לא, תודה, פוארו. אני מוכרח לחזור. אני, אה, קפצתי לשאול אותך כמה שאלות.
פוארו:
כמו?
סטיבנס:
טוב, אז מתי חשדת בפעם הראשונה שקנט מתחזה לפאריש?
פוארו:
כמעט מההתחלה. כשנכנסנו לחדרו של מסייה פאריש, מה מצאנו, אה? פרדוקס מדהים. מצד אחד, לפנינו אדם שהינו אספן בולים נלהב, שהאלבום שלו מסודר בצורה מופתית. כל בול, כל צל-צלו של בול, נמצא בדיוק במקומו הנכון, אה? למעט הבול היקר ביותר. הכחול מגואטמלה, נח לו בין בולי שלושה סנט אמריקאיים. מאוחר יותר, כשהבטתי בגרביים שלו, אחד חום ואחד ירוק, כבר ידעתי בביטחון. האיש בחדר היה עיוור צבעים.
סטיבנס:
ולכן הוא אינו פאריש, אספן הבולים.
פוארו:
ומה שיותר חשוב, הוא אינו יכול להיות פאריש, המומחה למטבעות ולשטרות, שאמור לבחור את הצבעים והגוונים לשטרות החדשים, מה? לפיכך, אם האיש שבחדר אינו פאריש, מי הוא?
סטיבנס:
הילארי קנט, כמובן.
מיס פלטשר:
אז למה לא עצרת אותו מייד?
פוארו:
משום שבלי גופה אי אפשר להוכיח רצח. ואני הייתי בטוח למדי שמסייה קנט יוביל אותי לגופה.
מיס פלטשר:
אז לא שמרת עליו, עקבת אחריו.
פוארו:
אכן כן.
מיס פלטשר:
טוב, זה לא היה כל כך חכם. כשנתת לו לחמוק, הוא היה יכול לעלות למטוס.
פוארו:
לא ולא. כשהתקשרתי לשדה התעופה, וידאתי שהמטוס לא ימריא לפני שאתן את האות.
מיס פלטשר:
אתה יודע הכל, נכון?
פוארו:
יש דברים שהם ברורים מאליהם, עלמתי. ניתן להניח שהילארי קנט גילה את מהות שליחותו של מסייה פאריש, אה, איזו הזדמנות פז לנוכל, לא? אולי הגדולה בהיסטוריה. להיפטר מג’ונתן פאריש, לטוס לאירופה כפאריש, להעביר את הניירות, הנוסחאות, הצבעים לרשויות המתאימות, ואז ברגע הנכון, לזייף את השטרות החדשים ולקטוף את ההון העצום כפרי בשל.
מיס פלטשר:
איזה טירוף. האיש משוגע על כל הראש.
פוארו:
ייתכן, עלמתי. אך הוא גם גאון, לא? הוא יודע שפאריש נמצא במלון וינדזור בחדר 615. הוא נוקש על הדלת. פאריש פותח לו את הדלת, וקנט חונק אותו למוות מיד, אה? אבל מה עם הגופה? אה. חייבים להיפטר ממנה, להשליך אותה למקום שאיש לא ימצא אותה. רק פיתרון אחד אפשרי. לקחת את הגופה לאירופה באותו ארגז שנמצא בחדר.
סטיבנס:
אז אתה רק ניחשת איפה היתה הגופה?
פוארו:
לא, לא, מפקח. הראיה היתה בחדר. זוכר את ארגז הכביסה השני שביקש הילארי קנט? “זה בשביל דיו מיוחדת”, הוא אומר לנו, “שקניתי הרגע.” הוא שיקר במצח נחושה. אדם שנמצא בשליחות כזאת, אינו רוכש ציוד ברגע האחרון, אה?לכן ידעתי שהדיו והצבעים הועברו מקופסה או מארגז אחר, כדי לפנות מקום לגופה.
מיס פלטשר:
אלוהים! זה בולט כמו האף באמצע הפרצוף שלי. או, ומה עם לורה פאריש?
סטיבנס:
אה, אני עליתי על זה. היא מתקשרת לקנט ואומרת לו: “אבא, אני באה”. מובן שאסור לו לתת לה לבוא, כי אז התרגיל שלו אבוד. אז הוא יורד לסמטה ומחסל אותה. נכון, פוארו?
פוארו:
בדיוק. ובאשר לטרמבל המסכן, הוא היה עם פאריש, הוא מכיר אותו. כשהוא נוקש על הדלת וקנט מופיע, הוא דורש לראות את פאריש. קנט הורג אותו, וכיוון שהארגז כבר מלא, הוא סוחב אותו לחדר של מיס פלטשר.
מיס פלטשר:
זו היתה הטעות שלו! הוא לא היה צריך להתחיל איתי.
סטיבנס:
הא הא הא. אהממם. סליחה רגע, אני חושב שהרכב שלי מגיע.
פוארו:
עלמתי, האם אוכל לשאול אותך שאלה אישית?
מיס פלטשר:
קדימה.
פוארו:
אה, עלמתי, את לא עובדת כרגע בתחום העסקי?
מיס פלטשר:
לא.
פוארו:
את טובה בקצרנות ובהדפסה במכונה?
מיס פלטשר:
כן, בטח.
פוארו:
טוב. עלמתי, אני מוצא שאת אינטליגנטית ומשעשעת. צירוף נדיר באישה. יתר על כן, אני זקוק בדחיפות למזכירה בעלת כישוריך יוצאי הדופן.
מיס פלטשר:
בטח, מר פוארו!
פוארו:
עדיין לא מיצית את המירב מהתאים האפורים הקטנים שלך. בכל זאת, אם את מעוניינת…
מיס פלטשר:
אוה, מר פוארו! כבר עשר שנים אני בולעת סיפורי בלשים. ואתה שואל אותי אם אני מעוניינת. המפקד, יש לך מזכירה!
סטיבנס:
טוב, פוארו, הם אסרו את קנט. אני מניח שזה סוף הסיפור.
פוארו:
עוד לא, מפקח. אמור לי, היכן מתגורר מסייה קנט?
סטיבנס:
מצאנו חוזה על שמו לדירה בגרמרסי פארק.
פוארו:
וזו שכונה טובה?
סטיבנס:
נפלאה. בדיוק במרכז העיר. למה אתה שואל?
פוארו:
אני חושב שמסייה קנט לא יזדקק לדירה לזמן-מה. אבל אני כן. אתם מבינים, ידידַי, בדיוק כפי שאמרתי, אין פשוט מלמצוא דירה בניו יורק. כל מה שצריך לעשות הוא… לפתור שני מקרי רצח.
מוזיקה.
כרוז:
אל תחמיצו את התסכית שלנו בשבוע הבא, ובו מביאה אגתה כריסטי, סופרת ספרי המתח האהובה ביותר בארה”ב, סיפור נוסף משל הבלש החביב עליה, ארקול פוארו, “רצח בחוף הים”, בכיכובו של הרולד הובר.
מוזיקה.
תצלום: יורם קופרמינץ
