מקבץ מקרי של ידיעות שבהן נתקלתי בחנוך לוין אחד לפחות. [1]
יום שלישי, 25 במרץ 1941. שעות אחר הצהריים. מלחמת העולם השניה. יוגוסלביה חותמת על הסכם עם גרמניה. אתמול הועברו 34 אלף יהודי לובלין לגטו החדש. במקום אחר נולד בוב דילן. ברדיו בשעה 4:15 פינת הנוער העברית: שיעור בהתעמלות מאת רחל איתין. בשעה 4:45 משדרים את “הילד והמלחמה” מאת חנוך לוין.
יום שבת, 6 בינואר 1945. התקפות של מטוסי קמיקזה יפניים כנגד ספינות אמריקאיות במפרץ לינגאיין. ספינות המלחמה האמריקאיות יו.אס.אס. ניו מקסיקו וקליפורניה נפגעו. ב-10:30 לפני הצהריים, בבית הספר “ביאליק”, הרצאה להורים מטעם וועד ההורים המרכזי – מר חנוך לוין: המשקר הילד או לא? ההורים מוזמנים.
יום שני, 28 בנובמבר 1949. בעוד שבוע בן גוריון יכריז על ירושלים כבירת ישראל. שלמה ארצי בן יומיים. מתי כספי בן מינוס יומיים. מודעה ב”על המשמר”: פרופ’ חיים ווייצמן בן 75 – הופיע הספר “הנשיא” (חייו ופעולותיו) מאת חנוך לוין, בעטיפה נאה ובצרוף תמונות. מחירו 300 פרוטה. לתלמידים 200 פרוטה.
יום שבת, 22 במרץ 1952. דאגלס אדמס בן שבוע וחצי. ורנר פון בראון מפרסם את המאמר הראשון מתוך סדרה על טיסות מאויישות לירח ולמאדים. בשעה 6:15, בחוג לספרות ואמנות בתל אביב, חנוך לוין על בעיות חנוך בארץ. ההרצאה מטעם משרד החנוך והתרבות, המחלקה להשכלה.
יום שני, 5 בפברואר 1960. מטוס ובו 59 נוסעים התרסק כשהמריא מקוצ’במבה, בוליביה. לא היו ניצולים. מורה מתל אביב, גב’ לאה מסיס, תובעת 2000 לירות פיצויים על הוצאת שם רע ממר משה הלפרין, מורה ומנהל ביפו, וממר חנוך לוין, מורה ומנהל בשיכון רמת אביב. לא ברור מה עלה בגורל התביעה.
יום רביעי, 8 בספטמבר 1965. הודו פותחת שתי חזיתות נוספות נגד פקיסטן. בשעה 7:55 בבוקר פותח חנוך לוין, מנהל בית הספר היסודי ברמת אביב, את מקלט הראדיו בחדר המורים, ומאזין יחד עם מחנכות כיתות ח’ לשלושת המשפטים שמשמיע הקריין ואשר מעבירים לידיעתם את שלושת הנושאים שנקבעו לחיבור. כדי להפיג את המתח בין התלמידים הוא פותח גם את הרמקולים בכיתות.
יום חמישי, 2 בנובמבר 1967. בעוד שבוע נאס”א תשגר את החללית אפולו 4. לפני שבוע צה”ל החריב את בתי הזיקוק בעיר סואץ. במסגרת שבוע השריון הנערך ברחבי הארץ מגישה להקת השריון את בכורת תוכניתה החדשה “6 ימים בטאנק”. התוכנית מכילה מערכונים פרי עטם של חנוך לוין ואחרים.
יום שבת, 6 ביולי 1968. לפני כמה ימים נחתמה האמנה לאיסור הפצת נשק גרעיני על ידי כ-60 מדינות. שלשום השלים אלק רוז, בן 59, מסע ביאכטה סביב לעולם ב- 354 יום. ברשת א’, ב-10:40 בבוקר, שירי מקהלה. ב-11:03 “המסך עולה” – “חפשו את המרגל”, מאת חנוך לוין.
יום רביעי, 31 ביולי 1968. לפני ימים אחדים נחטף לאלג’יריה מטוס של חברת אל על. בקיבוץ נצר-סירני מהומה לרגל הצגת “את ואני והמלחמה הבאה”. החברים מגרשים השחקנים ומפרקים הבמה. ההצגה “מגרדת” פצעים פתוחים.
יום חמישי, 8 במאי 1969. בוויטנאם יתחולל בקרוב הקרב של דונג-אפ-ביא, שנודע גם בכינוי גבעת המבורגר. מקום שישי במצעד הפזמונים העבריים בגלי צה”ל: מצילתיים. מילים: חנוך לוין, לחן: זוהר לוי. מקום שישי במצעד הפזמונים הלועזיים בגלי צה”ל: סחרחר – טומי ראו.
יום ראשון, 5 באוקטובר 1969. הקרקס המעופף של מונטי פייתון עולה לאוויר ב-BBC. “לה מאמה” של ניו יורק רוצה להציג את “את ואני והמלחמה הבאה”.
יום ראשון, 15 במרץ 1970. תערוכת אקספו העולמית נפתחת באוסקה, יפן. הצנזורה מסתייגת מ”מלכת אמבטיה” שיועלה בקאמרי. החוגים הדתיים בעיריית תל אביב קובלים כי יש במחזה דברי נאצה הפוגעים בערכי הדת והיהדות.
יום רביעי, 1 במאי 1974. לפני כשבועיים התפטרה גולדה מאיר מראשות הממשלה. בכורה בלונדון למחזה “דומינוס” (במקור “יעקובי ולידנטל”) מאת חנוך לוין ובבימוי חיים טופול. סופר “דבר” בבריטניה: המחזה התקבל בביקורת קרירה עד קטלנית.
יום חמישי, 30 בנובמבר 1978. לפני שלושה ימים, בסן פרנסיסקו, התנקש המפקח העירוני לשעבר דן וייט בחייהם של ראש העיר ג’ורג’ מוסקוני והמפקח העירוני ההומוסקסואל המוצהר הארווי מילק. שחקני ההצגה “הלווייה חורפית” רוצים לקנות מתנה למחזאי והבמאי חנוך לוין. מתברר כי בביתו של חנוך אין טלפון וגם לא מכשיר טלוויזיה. הנ”ל מבלה את זמנו החופשי בהאזנה לתקליטים, והאהובים עליו במיוחד הם אלה של ואגנר, דווקא.
יום שני, 5 במאי 1980. לפני שבוע נפטר אלפרד היצ’קוק. לפני שבועיים ז’אן פול סארטר. בתל אביב מתקיימת הלווייתו של חנוך לוין, מנהל בית ספר לשעבר, סופר ומרצה בחסד. כינויו הספרותי ל. חנוך. יליד סמורגון, בוגר הסמינריון “תרבות” בווילנה. בארץ הורה בבתי הספר הכרמל וגרץ, ניהל את ביה”ס לבנות ברחוב הרב קוק, וייסד וניהל את ביה”ס אילנות ברמת אביב. קיבל פרס לתרבות ואמנות מטעם משרד החינוך על מחזהו “צלו של מלך”. פרסם סיפורים משעשעים ובעלי דמיון יוצר ב”דבר לילדים”.
יום שלישי, 26 באוקטובר 1982. חודש אחרי הפגנת ה-“400 אלף” בכיכר מלכי ישראל במחאה על אירועי סברה ושתילה. המחזה “הפטריוט” מאת חנוך לוין נפסל במועצה לביקורת סרטים ומחזות לאחר ויכוח “חם מאוד”. הסיבה: קטעים המראים יהודי בועט בפני נער ערבי כדי להוכיח את נאמנותו ליהודה ושומרון, ותיאור של שבוע שבו היהודים רוצחים יום יום ערבים. יו”ר הצנזורה: “העם מוצג כחברה רוצחת, מושחתת ומתעללת בערבים, תוך השוואת הישראלים לנאצים”.
יום שני, 29 בדצמבר 1986. לפני כמה ימים קבוצה של בני נוער לבנים בקווינס, ניו יורק, תקפה שלושה שחורים. אחד הקורבנות, שניסה לברוח מהתוקפים, נדרס על ידי אופנוען ונהרג. משרד העבודה אוסר השתתפות ילדים במחזה “הילד חולם” של חנוך לוין. הסיבה: ההשתתפות בו עלולה לחשוף את הילדים להשפעות לא חיוביות.
יום חמישי, 19 באוגוסט 1999. היום בהיר בדרך כלל. במישור החוף הביל. הים נוח עד גלי. גובה הגלים 50 עד 100 ס”מ. רמת הקרינה האולטרה סגולית גבוהה מ-12:00 עד 15:30. המחזאי והבמאי חנוך לוין נקבר לאחר שנפטר אתמול.
איור: אורי קרמן
[1] הידיעות הופיעו בעיתונים דבר, מעריב, על המשמר, המשקיף, הצופה, חרות, הארץ ובעיתוני חו”ל. נעזרתי באתר עיתונות יהודית היסטורית – http://www.jpress.nli.org.il.
