מטבח האלים

מתוך: פרוייקט הכתיבה על פי באך

על פי גאבוט (3), מתוך סוויטה תזמורתית מס’ 1, BWV 1066

לקצץ דק-דק את החסה, לדייק במידת התיבול,

במטבח של האלים השולטים בחיינו ברור שאין מקום לשום קלקול.

לערבב את הכל ביחד, להוסיף קורֶט וקמצוצים,

האלים גם יאהבו בדל עלה שם למעלה. ועוד למהדרין – אפשר גבעול.

להוציא צלחות החוצה, בִּ-זְ-הי-רות, שהאשלייה תשמר,

במטבח של האלים השולטים בחיינו, תמיד שמחה גדולה והיא תגדל יותר.

הסתכלו בפּנים האלה: איש, אשה, חי, צומח, דוֹ –

מֵמלאים תפקיד בסעודות חיינו, איזה אושר, העולם סוף סוף שלם.

הו, אחים, לא תרצו קינוח? יש פה מבחר נפלא, והטעם גדול

אם יורשה לי להמליץ – תתעלמו מהשפע. תמיד יש רק מנה אחת מעל הכל.

אם יורשה, תתעלמו מפּחד,

אם יורשה, תתעלמו משכול,

תקדשו את הרגע שבו כפית נשלחת לצלחת ותתחילו לזלול.

[בלי הקטע האמצעי במנגינה – ממשיכים לחלק 1:]

להשליך את עלי החסה, ולשפוך רטבים לביוב,

במטבח של האלים השולטים בחיינו, עוד ערב הסתיים באושר צרוף.

מושיטים יד אל המעיל, מקווים שלא להיות אחרון ביציאה,

“מהו מזג האוויר? שוב יורד בחוץ גשם? אם לא יהיו פקקים נגיע תוך שעה.”

מה נותר על שולחן האוכל? כמה כסף עשינו כבר?

עוד טיפה מצטרפת לגוש האושר ששמרנו שם, בסוף סופו של הבַּאר.