“למישהו זה הרי מוכרח להיות איכפת שאני חי, שיש לי מה להגיד.”
(מתוך “סולומון גריפ”)
אשתי גרטה קנתה אקדח ברטה ובטעות נפלט לה כדור. זה קורה הרבה יותר ממה שאנשים חושבים, כך אמר המומחה מטעם ההגנה תמורת סכום לא מבוטל ששלשלתי לידיו. הבעיה הספציפית במקרה דנן, ואני לא מאשים חס וחלילה, היא שהכדור של אשתי נפלט על אחד הַנץ, בחור גבוה וחיוור, אפשר להגיד יפה, במיוחד אם מסתכלים עליו באור הדמדומים, בזמן שהשניים ישבו ודיברו בחדר בבית מלון. לא בגידה, מה פתאום, אבל בהחלט יכול “להתפרש כבגידה”. ובמיוחד משום שאני הגעתי, במקרה לגמרי, לאותו חדר, רגע קט לאחר הפליטה, ובקור רוח חטפתי את האקדח מידה של אשתי, שלא יהיו בעיות, ובתוך כך האקדח ירה שוב – לא לדאוג, רק האגרטל התרסק – אך השוטרים אמרו אחר כך שנמצא אבק שריפה על היד שלי. ולפיכך אני החשוד העיקרי ברצח.
אשתי גרטה בכלל בגדה בי עם מתכנתת בשם סוֶוטה, כך הוכיח בלש פרטי מטעם ההגנה, תמורת סכום גדול ששלשלתי לידיו. למתכנתים, כידוע, יש את כל המאפיינים של פסיכופת. ולפיכך אשתי גרטה קנתה את אקדח הברטה כדי להתגונן מהתקפי זעם אפשריים של סוֶוטה. אפשר איפוא לומר שאשתי גרטה היתה אשה מוכה בפוטנציה, ולפיכך רכישת הברטה מובנת לחלוטין. הפליטה עצמה, כך אמר פסיכולוג תמורת סכום לא מבוטל, לא היתה חלק ממעשי אהבים, אלא אירוע קוסמי בלתי תלוי. ולראייה היא התבצעה על ידי אשה ולא גבר, ובמחיצתו של אדם אקראי ולא מכר ותיק, ומתוך הדחקה פאלית-אגרטלית.
אשתי גרטה ישבה באולם בית המשפט ואכלה כריך עם גבינת פטה, המון פטה, ואז התעלפה וכמעט מתה. המסכנה רגישה ללקטוז. רופא מטעם ההגנה, שהובהל לאולם תמורת שלשול מתאים, הסביר שמדובר באשה עדינה מאוד, ולפיכך קשה להניח שהיתה מעורבת בניסיון לרצח. רמזתי לו שאני המקור לשלשול, ועליו להתייחס גם אלי. כמובן, המשיך הרופא, הן המדען הדגול ז’ן בטיסט דה-לאמארק הראה מזמן כי רגישות האשה משפיעה חזק מאוד על הגבר. אין סיכוי שבעלה של גרטה, שכמעט מתה מרגישות לפֶטה ובוגדת עם סוֶוטה, יקח אקדח ברטה ויהרוג אחד הַנץ. איך שהוא, אמר הרופא, זה לא מסתדר עם הַנץ.
אשתי גרטה הגיעה לבית המעצר לשחרר אותי בערבות, ואיתה חברה חדשה בשם הנרייטה. אם יורשה לי לשאול, אמרתי לחברה הנרייטה, מה המקצוע של גברתי? רציתי לוודא שאין חשש לפסיכוזה מסוג חדש. הכספים ששלשלתי החלו להכביד על כיסי. אין מקצוע ואין פסיכוזה, ענתה הנרייטה, אבל יש בעל, גַנץ, וראשו פתוח והוא מאפשר מערכות יחסים. נפרדתי מהן. עוד באותו ערב הגיעה אלי הבשורה. אכן ראש פתוח. אשתי גרטה וחברתה הנרייטה ישבו עם גַנץ ושוב נפלט כדור מהברטה. גַנץ נפל שדוד כמו הַנץ. למרבית המזל, הפעם לא התרסק אגרטל. שני שוטרים הגיעו לחקור אותי, אבל לא נעצרתי. הַנץ וגַנץ זה כבר שטנץ, אמר השוטר, ולכן אתה משוחרר ואילו אשתך גרטה, ביחד עם סוֶוטה והנרייטה נכנסות למעצר.
אשתי גרטה תלתה בי עיני כלב מוכה מספסל הנאשמים. אני ישבתי על דוכן העדים. פרקליט ההגנה, שגם לו שלשלתי, חקר אותי בטעות באגרסיביות. האם אתה הודית ברצח הַנץ? האם אתה הורית לרצוח את גַנץ? האם אתה מכיר את סוֶוטה, את הנרייטה? ומה עם אודיטה ולורטה, נטע וג’טה? כולן חברות טובות של אשתך גרטה. האם הורית או לא הורית? הלחץ היה גדול, ואני כנראה לא יודע לעמוד בלחץ. יצא איפוא שהודיתי שהוריתי, ומיד אשתי גרטי החלה להתחבק עם הנרייטי וסוֶוטי, ומהקהל רצו אליהן ארבע נשים, כנראה אודיטי ולורטי, נטי וג’טי, ומישהו שלף אקדח ברטי וירה בשופטי. במהומה שנוצרה התחבאתי וכשהיה אפשר התגנבתי החוצה.
אזרח תמים שאל אותי למה אני רץ.
תבין, אמרתי, שמי פרַנץ.
הגיוני שאתה רץ, הוא הסכים, פרַנץ זה באמת כבר שטנץ.
תצלום: אריאל נשרי
