יצירתו של פרנץ קפקא, הסופר המובהק של המאה העשרים, לכדה את רוח התקופה ואת מוראותיה. משפטו של יוזף ק., הטירה המתעתעת, גלגולו של גרגור סמסא, אמן הצום, מושבת העונשין – אך גם טקסטים פחות ידועים בכתבי קפקא – משמשים השראה ליצירות בגיליון השישי של "אורות". הגיליון כולל סיפורים, שירה, מאמרים, תרגומים ותצלומים בעקבות קפקא.

סרטון אנימציה בהשראת סיפורו של פרנץ קפקא, העוברים בריצה.

תמונה מאת רוני סומק, מתוך גיליון קפקא של אורות

ענבל רווה ואורלי רוזן בהפקת אופנה בהשראת המכתבים שכתב קפקא לאהובתו מילנה. מתוך גיליון 6 של כתב העת אורות.

מתוך גיליון קפקא של כתב העת אורות

באוגוסט 1924 התפרסם בברלין בהוצאת Die Schmiede הקובץ "אמן רעב" שכלל ארבעה סיפורים: צער ראשון, גברת קטנה, אמן רעב ויוזפינה הזמרת או עם העכברים. היה זה החיבור האחרון שקפקא הספיק להגיה ולהתקין לדפוס בטרם מותו ב-7 ביוני 1924."צער ראשון" הוא הסיפור הפותח את הקובץ, והוא פורסם לראשונה ב:Genius, Zeitschrift fuer werdende und alte Kunst, שנה שלישית, 1921, ספר שני – הופיע בפועל בינואר 1923.קל לראות כי חוטים רבים קושרים את הסיפור "צער ראשון" לסיפור שהעניק לקובץ את שמו, "אמן רעב", ובכל זאת הוא סיפור אחר לגמרי, ואולי יזכיר לאחדים את סיפור הנסיכה על העדשה, אבל את הביקורת החברתית הנוקבת של אנדרסן מחליפים במקרה זה חיוך וחמלה על צער האמן, שזולתו לא יבין, וגם על תחושת העבד לגורלו שכה חזקה בכל סיפוריו של קפקא, כבלי הגורל שאין היחיד יכול להתירם, אלא הוא הולך ומסתבך בהם כחיה במלכודת.

שיר מאת אורה ניזרד. מתוך כתב העת אורות, גיליון 6: קפקא

מרדכי גלדמן בשיר שמשחק עם הסיפור "בלומפלד, רווק קשיש" של קפקא. מתוך אורות 6: קפקא