מאיה בז'רנו | שיר מתוך כתב העת אורות, גליון 1: שקספיר

הַמָּקוֹם: תֵּל אָבִיב
הַזְּמָן - מִחוּץ לעְַצְמוֹ
הַנִּידוֹן נמְִלטַ בְּזהֵוּת נסְִתֶּרֶת
הַמְלטֶ הַנִּמְלטָ מְשׁוֹטֵט
בִּמְעִיל סְטוּדֶנטְִים שָׁחוֹר מָהוּהַּ
חֻלצְַת טְרִיקוֹ אֲפוֹרָה
מִכנְסַָיםִ ללְֹא הַגְדָּרָה וְסַנדְָּליִם תָּנ"ָכיִים
הָרֹאשׁ בַּבַּרְדָּס הַכֵּהֶה מֻסְתָּר
תַּלתְַּלֵּי בְּלוֹנדְ חִיווּרֵ מְבַצְבְּצִים מִפִּתְחוֹ
הוּא מְמַלמְֵל דּוֹ"חוֹת, תָּכנְיִּוֹת, טֶקְסְטִים אַקְרָאִיּיִם
מִדֵי רֶגַע - אֵין לוֹ חַיּיִם
בִּתְנאִָים כָּאֵלֶּה הוּא ימָוּת מֵאֲוִיר שָׁגוּי
רֵיאוֹתָיו זקְוּקוּת לתְַמְהִיל נקְֶטַר
שֶׁל נסְִיכוּת מִזַּן נדִָיר נדִָיר
הוּא מְחַפֵּש אַחֲרֶיהָ ..וּבַדֶּרֶךְ בַּפֻּנדְָּק
הוּא יוֹשֵׁב ליְדַ פְּסַנתְֵּר עֲנקָ
אֶצְבְּעוֹתָיו מְבַצְּעוֹת מוּשְׁלםָ
אֶת הֵד ייֵעוּדוֹ שֶׁחוֹמֵק, בִּקְטָעִים מְזוֹהִים
חֶבֶר הַמּוּשְׁבָּעִים
עוֹקֵב בַּחֲשֵׁיכהָ, פְּעוּר עֵיניַםִ צְרוּבוֹת
הַמְלטֶ הַנמְִלטָ נתְִפָּשׂ
מֶלךְֶ מֻחְמָץ, נָסִיךְ מְבוּלבְָּל
שֶׁנמְִלטַ מְהַדַּפִּים, מֵהַעִיבּוּדִים
גִּרְסָאוֹת הַמְלטִֶים בְּמֵאוֹת קְבָצִים.

הַמָּקוֹם: תֵּל אָבִיב, בֵּית מִשְׁפָּט
יוֹשֶׁבֶת בְּאוּלםַ הַתְּבִיעָה
כְּשֶׁמַבַּט סַפִּירִי חוֹתֵךְ אֶת הַמֶּרְחָב
בְּהֶינףֶ חֶרֶב אֶקְסְקַאליִבֶר
קָשָׁה וְנוֹצֶצֶת בְּיאֵוּשׁ בְּתִקְווָּה
יוֹשֶׁבֶת בַּאוּלםָ עִם חֶבֶר הַמּוּשְׁבָּעִים
אוֹפֶליִהָ אַלמְוֹניִת שֶׁלִּיבָּהּ ניִשְׁבָּה
מוּכנָהָ להְַסְתִירוֹ אֶצְלהָ;
הַמְלטֶ שֶׁנמְִלטַ יהְִיהֶ שֶׁלהָ
וְאָז שְׁאָגָה:
          אָבִי אָבִי
           אִמִּי אִמִּי, אוֹפֶליִהָ מְתוּקָתִי
             לאֶָרְטֶס, קְלוֹדִּיוּס וְהוֹרַצִיוּס
               בִּגְללַכְםֶ אֲניִ טְרַאנסְְווֶסְטִיד
                    נגַָּן ללְֹא עָתִיד
   מְבַקֵשׁ להְִיוֹת להְִיוֹת וְלהְִיוֹת
      לסְַמֵּן אוֹתִי בְּעוֹלםַ הַתְּהִיוֹת

הַמָּקוֹם: תֵּל אָבִיב
וְהַזְּמָן מִחוּץ לעְַצְמוֹ
הֶמְשֵׁךְ יבָוֹא הֶמְשֵׁךְ יבָוֹא


(כעבור שנה מאז ראיתי את המלט בביצועו של איתי טיראן בקאמרי בבימוי עמרי ניצן.)