הנס צרלט / יונתן דורי | שיר קברט מתוך כתב העת אורות, גיליון 7: קברט


השיר בוצע לראשונה על ידי הילדֶה הילדברנד, במופע "זה צִלצל" (הטלפון), בתיאטרון-קברט של המלחין, נלסון. הילדנברנד היתה שונה מאוד באופייה מסמל התקופה, דיטריך. היא היתה עדינה יותר ואפלה פחות. היא כיכבה בסרטים רבים, בין השאר בגרסה הראשונה של הסרט "ויקטור, ויקטוריה", שהופק שוב, שנים רבות מאוחר יותר, עם ג'ולי אנדרוז. לאחר עליית הנאצים לשלטון היא הצטרפה למפלגה, ובמלחמת העולם אף הופיעה לפני חיילים גרמנים. באחת מהופעותיה, בצ'כיה, היא נשבתה על ידי הרוסים וככל הנראה עברה עינויים. בתום המלחמה חזרה לברלין.

חייו של צרלט, כותב המילים, התנהלו תחילה בצורה דומה. גם הוא הצטרף למפלגה הנאצית, וגם הוא נלכד על ידי הרוסים לקראת תום המלחמה. אולם הוא מת בשביו, ככל הנראה משחפת. נלסון, מלחין השיר, היה יהודי ולכן נמלט מגרמניה זמן לא רב אחרי שהועלה המופע. הוא הקים תיאטרון-קברט חדש באמסטרדם, נעצר שם עם הכיבוש הנאצי, שרד את המלחמה במחנה ריכוז, ולאחריה חזר לברלין והקים בה שוב את תיאטרון-הקברט שלו, Nelson-Revue-Gastspiel.


הוצג: 1932
לחן: רודולף נלסון

ביתנו מרוהט ביוקר וטוב טעם,
על הרצפה – שטיחים מעור של דב,
על קיר תלינו חרב סמוראים,
גם את עצמי אתלה שם בקרוב.

ביתנו לא רודף אחרי הרגע,
אנו שומרים על קלאסה בלי פשרות,
אפשר לומר שאנו האליטה –
יודעים לשמור על כמה מסורות.

אבל
אני רוצה, אני רוצה
לומר דברים גסים,
לרוץ בתחתונים
(צחקוק)
ואני רוצה, אני רוצה
להפוך את השולחן
ויאללה, בלאגן!
ובארוחה כולם
יהיו בשוק מושלם.

אבל ברור, זה לא ילך,
אני מקוללת, ועוד איך.

לבעלי תמיד יש עניבה,
פניי תמיד מאוד מאופרים,
בערבים נחליף למשהו נוח,
אבל פיג'אמה? זה לחזירים.

כן, בעלי עדיין לא בגד בי,
ומעולם לצד הוא לא פזל,
ומשום שגם אני די מאולפת
הייתי יכולה להיות... גמל.

אבל
אני רוצה, אני רוצה
רק נשיקה אחת
מג'יגולו נחמד
(צחקוק)
ואני רוצה, אני רוצה
איזה ערב של בנות,
ביקור בבית זונות,
ושם, אם אשתהה,
את בעלי אראה.

אבל ברור, זה לא ילך,
אני מקוללת, ועוד איך.


ביצוע השיר: