יהושע סובול | מערכון מתוך כתב העת אורות, גיליון 7: קברט

פרסום ראשון בעברית מתוך המחזה הסאטירי "או לא להיות" שהוצג בגרמנית בתיאטרון וינאי. מדובר במובטל כרוני שמוכר את כל איבריו לטייקון גוסס: כליות, לב, מוח, איברי מין, עיניים ובקיצור: הכל כולל הכל.


האזרח מגיע למשרד של "כוכב רוק".
אזרח:     הגעתי לכתובת הנכונה?
דיילת:    אם אתה מוכן לעשות כל עבודה – הגעת למקום הנכון.
אזרח:     אני אשמח לעשות כל עבודה שתחלץ את המשפחה שלי מרעב ותציל אותי ממוות.
דיילת:    מה ההשכלה שלך?
אזרח:     תואר ראשון במתמטיקה,
דיילת:    טוב!                      
אזרח:     תואר שני במדעי המחשב,
דיילת:    מצויין.
אזרח:     תואר שלישי במדעי החיים---
דיילת:    מעולה!   
אזרח:     יש לי גם נסיון במישחק---
דיילת:    נפלא!
אזרח:     יש לי גם תעודת הוראה---
דיילת:    עבדת כמורה?        
אזרח:     חמש שנים.
דיילת:    נהדר. נ-ה-דר!         
אזרח:     אפשר לדעת מה העבודה?
דיילת:    עוד שאלה אחת: מה היחס שלך למים?
אזרח:     יחס טוב.
דיילת:    זאת אומרת---?     
אזרח:     כששואלים אותי מה אני רוצה לשתות אני מיד אומר: מים! אני שוחה. אני מתרחץ. אני בהחלט אוהב מים. אבל אני לא מבזבז מים. אני מודע לאפקט החממה. להפשרת הקרחונים. בשתי מילים: לחשיבות המים. 
דיילת:    וכשיורד גשם?       
אזרח:     אני שמח! אני מיד חושב על מיפלס הכינרת. אני מאוד אוהב גשם.
דיילת:    אבל אם הוא תופס אותך באמצע הדרך אתה מקלל את הגשם?
אזרח:     מקלל? לא! אף פעם לא! בחיים עוד לא קרה לי שקיללתי את הגשם. אפילו כשהייתי בצבא, וגשם תפס אותנו באמצע מסע ניווט,  או כצלף ששוכב בתעלה ונרטב עד לשד עצמותיו – אף פעם לא קיללתי את הגשם.
דיילת:    זאת אומרת: כשיורד עליך גשם---?     
אזרח:     אני מאושר! אני מסוגל לשיר ולרקוד בגשם! שאני אדגים?
דיילת:    לא, אין צורך. עוד שאלה: מה היחס שלך לרוק?
אזרח:     לרוק? או! אני מאוד אוהב רוק! רוק זה אצלי בדם!
דיילת:    לאיזה רוק אתה מתכוון?
אזרח:     כל סוג של רוק: רוק כבד, גליים-רוק, אנפלאגד רוק, האבי מטאל---
דיילת:    הכוונה לרוק אחר.
אזרח:     כל סוג של רוק שתגידי! אני מת על רוק! פעם כמעט הקמתי להקת רוק.
דיילת:    מה בעניין רוק מהפה.
אזרח:     רוק מהפה?
דיילת:    רוק שיורקים.
אזרח:     רוק שיורקים?
דיילת:    כן! מה היחס שלך לרוק, ריר, סלייבה, רוק-רוק?
אזרח:     אה...יחס חיובי!
דיילת:    אתה מוכן לומר כמה דברים בשבח הרוק?
אזרח:     בוודאי. בלי רוק הפה היה מתייבש. לא היינו יכולים לאכול ולבלוע מאכלים פשוטים כמו לחם, שלא לדבר על קרקרים... מצות... לא היינו יכולים לחגוג את הפסח! ויש עוד כמה מינהגים יהודיים שאי אפשר לקיים בלי רוק. חליצה, חרם, יריקה על נשים בלבוש לא צנוע--- אני בפירוש--- אפשר להגיד שאני בהחלט מבין את ערך הרוק---
דיילת:    מצויין... מצויין! העבודה שלך תהיה קשורה במים וברוק.
אזרח:     במים וברוק?
דיילת:    בדיוק.    
אזרח:     איך בדיוק?
דיילת:    בדיוק – יירקו עליך.             
אזרח:     יירקו עלי?
דיילת:    תמורת תשלום, כמובן.
אזרח:     תמורת תשלום?
דיילת:    שאנחנו נשלם לך.  
אזרח:     שאתם --- זאת אומרת ---
דיילת:    החברה שלנו. הלקוחות שלנו יירקו עליך, ואת התשלום תקבל מאיתנו. אתה תהנה מסטאטוס של עובד קבלן.
אזרח:     אני יכול לקבל יריקות באופן עצמאי. מה היתרון בלהיות עובד קבלן?
דיילת:    שאלה מצויינת. תשובה: יתרונות רבים. אתה פטור מחיפוש יורקים. זה לא דבר פשוט. הרי לא תסתובב ברחוב עם שלט: מקבל יריקות תמורת תשלום.
אזרח:     אני יכול לפתוח אתר באינטרנט, כלומר: במירשתת.
דיילת:    ישמרנו אלוהים! אם תפתח אתר במירשתת, כלומר: באינטרנט, אתה לא יודע איזה מאניאקים או חולים במחלות מדבקות עלולים להתעלק עליך. תמצא את עצמך מתחרה בעובדים זרים שכל חרא יורק עליהם תמורת תשלום עלוב. שלא לדבר על פרוטקשן.
אזרח:     פרוטקשן?!
דיילת:    אלא מה חשבת? לא אלמן ישראל! רק יריחו שאתה עובד עצמאי – למחרת ידפקו לך בדלת טיפוסים שלא כדאי לך לפגוש.  בתור עובד שלנו אתה מקבל לקוחות מהמאגר של החברה. אוכלוסיה שעברה סינון. אזרחים מכובדים. מנכ"לים. עורכי דין. רבנים. אנשי הייטק. נשות טייקונים. השמנא וסלתא של החברה.
אזרח:     מותר שאלה?
דיילת:    למה אנשים כאלה רוצים לירוק על בני אדם אחרים?
אזרח:     וֹוֹאללה! איך ידעת?
דיילת:    זאת השאלה שכל ירוק חדש שואל.
אזרח:     והתשובה?
דיילת:    כל אדם והמניע שלו. אתה הרי למדת פסיכולוגיה. אז אני צריכה לספר לך? יש כאלה שההורים ירקו עליהם. יש כאלה שחברים ירקו עליהם. יש לנו טייקון בתחום התיקשורת שהמאהבת שלו יורקת עליו. יש אישיות בכירה ביותר שאישתו יורקת עליו. יש מנהל בית ספר שהמורות שלו יורקות עליו כי התלמידים שלהן יורקים עליהן. כל אדם והצורך שלו לירוק על מישהו. איך כתוב אצלנו במקורות? "על דרקקת – רוקקת, וכל מרקקיך ירוקקון."
אזרח:     יש לי הסתייגות אחת: אני לא מוכן לקבל יריקות מחרדים שלא תרמו למדינה, זאת אומרת: לא שרתו בצבא.
דיילת:    אין בעייה. הם לא נזקקים לנו. הם יורקים על ילדות.
אזרח:     ואני גם לא מוכן לספוג יותר יריקות מילדות מתג מחיר.
דיילת:    הן מסודרות בלעדיך. הן יורקות על כל מה שזז ולא מנשק מזוזות. בקיצור, אתה בא, אתה עושה את העבודה שלך. אנחנו דואגים לגבות את הכסף, ואתה מקבל 10% מהברוטו.   
אזרח:     30%.
דיילת:    סליחה?!
אזרח:     30% מהברוטו. אחרת אין עיסקה.
דיילת:    אתה יודע איזה הוצאות יש לנו? אנחנו מממנים שרות רפואי שעורך בדיקת רוק לכל לקוח חדש, ואחת לשנה מעביר בדיקה תקופתית לכל יורק ויורקת.
אזרח:     30%!
דיילת:    15.         
אזרח:     25.
דיילת:    20% מחיר אחרון.                
אזרח:     פלוס מע"מ.
דיילת:    20% כולל מע"מ.  
אזרח:     מה עם ביטוח לאומי? ופנסיה?
דיילת:    לא תצטרך.           
אזרח:     מה זאת אומרת?   
דיילת:    זאת עבודה לכל החיים. בלי הגבלת גיל. כמה שתהיה יותר חלש ויותר זקן – יותר אנשים ישמחו לירוק עליך.
אזרח:     מתי אני מתחיל?
דיילת:    עכשיו. תיגש בבקשה לקיר.
אזרח:     למה?
דיילת:    לטסט מעשי. אנחנו חייבים לראות איך אתה מגיב על רטוב. היה לנו מיקרה של דוגמנית צמרת, לקוחה מצויינת, שירקה על עובד חדש, והוא הקיא עליה את כל ארוחת הצהריים שלו. יותר היא לא חזרה. איבדנו תרנגולת שהטילה ביצי זהב.
אזרח:     איפה היורק?
דיילת:    עומד לפניך.
אזרח:     את הולכת לירוק עלי?
דיילת:    כן. עמוד ישר. פנים אלי!       
אזרח:     אני רוצה תשלום מראש.
דיילת:    מה תשלום?  זה מבחן וועדת קבלה. צריך לבדוק אם אתה מתאים לנו.
אזרח:     רגע! אמרת משהו בקשר למים--?
דיילת:    אחרי העבודה – אתה חופשי להתרחץ כמה שאתה רוצה.
אזרח:     והמים---?
דיילת:    על חשבונך. אף אחד לא מחייב אותך להתרחץ. עמוד חופשי. אייפ! היכון לקבלת יריקה---! אל המטרה שלפניך--- יריקה אחת--- בזמנך החופשי----
אזרח:     רגע אחד! אני צריך לחשוב על כל העניין.
דיילת:    בבקשה. תחשוב. יש לנו עשרה מועמדים שקופצים על כל מישרה של ירוק. אנשים מיואשים שמוכנים לעשות הכל בשביל כסף זה לא מה שחסר פה.
אזרח:     להתראות.

דיילת:    להתראות!  (יורקת בעקבותיו) טפו! סמולן יפה-נפש אכול שנאה עצמית! רוק יהודי לא נאה לו. אבל תביא לו רוק פלסטיני – יגיד לך שזה השמפניה של הטבע.



תצלום: אורי קרמן