אלכס אפשטיין | ארבעה סיפורים קצרים מתוך כתב העת אורות, גיליון 6: קפקא


בלא מקום
אתה הולך ברחוב ונכנסת לך אבן קטנה לנעל. אתה מתעצל, ומחליט להוציא אותה כשתגיע הביתה. בינתיים אתה מתרגל אליה ושוכח. למחרת נכנסת לך אבן קטנה לנעל השנייה. אתה מחליט להוציא את שתיהן כשתגיע הביתה. בינתיים אתה מתרגל אליהן ושוכח. למחרת... וכן הלאה. כעבור חודש אתה בקושי הולך. אבל כבר אינך מצליח לחלוץ את הנעליים. ויש עוד כל כך הרבה אבנים בעולם. אתה מחליט לחזור הביתה ולכרות את כפות רגליך.


על גיבורים וזיכרון

1.
זקן רוסי קטן קומה מעכב את כולם בתור בסופר. לפני שנים רבות נלחם על נהרות סטלינגרד. עכשיו הקופאית עוזרת לו לחלק את המשקל בין השקיות.

2.
זנון, הפילוסוף, בילבל את כולם בפרדוקס שלו על אכילס והצב: נציב את אכילס במרחק מה מאחורי הצב. אכילס יתקדם במהירות כפולה מהצב, אך לעולם לא ישיג אותו. תחילה יהיה עליו לעבור חצי מהמרחק שמפריד בינו ובין הצב. ואחר כך עוד חצי מרחק. ועוד חצי מרחק. ועוד... אולי זנון התכוון לא למרחק ממשי אלא למרחק שבזיכרון. 

3.

בלב המבוך, במקום המינוטאור, מצא תזאוס ציפור אדומת כנף בתוך כלוב. הוא שיחרר אותה. "הרגת את המפלצת?" שאלה אריאדנה אחרי שיצא בשלום. "כמו שהבטחתי שאעשה", ענה תזאוס. "אך האם אצליח אי פעם לשכוח את הזעקה שבקעה מגרונה המשוסף?"




תצלום: רונן גולדמן