דוד לוין | שיר מתוך כתב העת אורות, גיליון 6: קפקא

"מר איכמן הגר בקומה השניה, גם הוא יהודי.
להיות איכמן במינכן, לא פשוט. שנים מבקש וחוזר
ומבקש מר איכמן לשנות את שמו. מבוקשו לא ניתן לו.
יום אחד נסע איכמן לרגל עסקיו לרידט שליד מינכנגלדבך.
אותו יום חגגו ברידט את יום הולדתו של בן המקום
יוזף גבלס. בבואו למלון, נשאל מר איכמן אם גם הוא
בא לחגוג את יום הולדתו של 'אונזרה יוסל'ה'*
כדברי פקיד הקבלה. בחדרו במלון מצא מר איכמן את
'גזר הדין' של קפקא. ולא. אני לא קרובת משפחה",
אומרת ויויאן קפקא המתגוררת בקומה הראשונה.
"קראתי פעם שהסופר הצטער על שלא עלה בידו
להיות מלצר בחוף הים בתל אביב.
עכשיו אומר לך אדוני מה שלמדתי בחיי.
היודע לרכב על אופנים, יודע את חכמת הגלגל.
יודע נפילה. אבדן דרך. יודע את הדרך לביתו.
אצלכם חוף ים יפה, אני מניחה."


*  "אונזרה יוסל'ה" - "יוסל'ה שלנו" (גרמנית)