שבתאי מג'ר | שיר מתוך כתב העת אורות, גיליון 4: אנדרסן
חָשַׁבְתִּי, לִכְתֹּב אֶת קוֹרוֹת חַיַּי
שָׁלשׁ פְּעָמִים מְלֵאוֹת, מְשִׂימָה
נִכְבָּדָה עַד מְאֹד. חָשַׁבְתִּי, מִי אֲנִי
הַחוֹשֵׁב,
אֲנִי הַכּוֹתֵב, מִי אֲנִי הַחוֹשֵׁב וְכוֹתֵב,
חָשַׁבְתִּי, מִי אֲנִי שֶׁחַי שְׁלֹשָה יְקוּמִים,
אֲנִי הַקָּם וּמַשְׁכִּים וְחוֹרֵשׁ וְכוֹבֵשׁ
וְדוֹרֵשׁ
וּבָא לְעֵת עֶרֶב לִמְצֹא שְׁלֹשָה סִיּוּמִים
לְיוֹם מִתְאָרֵךְ בִּשְׁלֹשָה. מִי הָאִשָּׁה
שֶׁאִתָּהּ אַחְלֹק
שְׁלֹשָה יְצוּעַי בְּגוּפִי הָאֶחָד וּלְמִי אֶשְׁמֹר
פִּסָּה מִלִּבִּי וּמַה יִּשָּׁאֵר מִזֶּה לִי?
הִנֵּה לֹא חָשַׁבְתִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּבֵית
הַזּוֹנוֹת
מוּל נָשִׁים עֵירֻמּוֹת. שָׁלֹש פְּעָמִים שִׂיחָה
עֲסִיסִית
טוֹבָה בְּעֵינַי מִפִּלּוּחַ אַרְצִי, עַד לְמוֹתִי
הַמְשֻׁלָּשׁ.
לֹא דַּי נַשְׁכָנִי? הֲלֹא עוֹדֶנִּי בִּבְתוּלַי.
אַגָּדָה, יָדַעְתִּי, הֵן זוֹ אַגָּדָה.
עֵת חֹרֶף לַבַּרְוָז
עֵת זְאֵב לַבַּרְבּוּר.
*
הנס כריסטיאן אנדרסן כתב שלוש אוטוביוגרפיות.
