נורית זרחי | שיר מתוך כתב העת אורות, גיליון 2: הומרוס


אֲפִלּוּ בָּאַהֲבָה
דִּמְעוֹתַיִךְ שַׁיִשׁ
שֶׁאִם הַחַיִּים בָּאוּ לַחֲרֹץ
כְּגֶשֶׁם הֶחֱלִיקוּ
עַל פָּנַיִךְ, שֶׁתִּזְּזוּ
אֶלֶף גְּבָרִים לְלַקֵּק
דָּם מֵאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם לִשְׁמֵךְ
בָּעֵמֶק.

וְהָאֵלִים הֲפוּכֵי הָרֶגֶשׁ
בָּאוּ לִמְצֹץ מֵחֶשְׁכַת פִּיךְ
אֶת הַגַּרְעִין, שֶׁנֶעְדַּר מֵהֶם
לֶקַח הַמָּוֶת.
וּמִשְּׂפָתַיִךְ הַחֲשׁוּקוֹת
רֵיקִים וְנִצְחִיִּים יַחְזְרוּ.




נורית זרחי הקריאה את השיר במסיבת ההשקה: